(במדבר יב טו) ותסגר מרים. במסכת סוטה מרים המתינה שעה אחת וכתיב ותסגר מרים שבעת ימים פרש"י לאו דוקא שעה אלא שליש שעה או רביע דקתני בתוספתא מדה טובה מרובה ממדת פורענות א' מת"ק ופרש"י שליש שעה עולה בשבעה ימים תק"ד שלישים אבל רביע שעה הם ביותר. ונ"ל עפ"י דאיתא בנגעים אין רואין את הנגעים לא בשחרית ולא בערבית ולא בשעה ב' אלא בתחלת שעה ג' עד סוף תשיעית, ואיתא בס' אור יקרות בפ' מצורע דמרים נתנגעה ביום שני לשבוע עפ"י חשבון מבורר. ואיתא בתוספות מנחות דלא היה מסעות ביום השבת כלל ועוד סילוק מסעות עיי"ש, וא"כ לפי הגמ' דב"ק מהראוי היה לענוש למרים י"ד ימים משום דק"ו לשכינה י"ד ימים אך אמרינן דיו. לכך לא היה רק ז'. והנה בודאי לא יתכן שיהיה פחות מז' כיון דלפי הדין יש להיות כפלים ממילא היה הסגר מרים בתחלת שעה ג' ביום הב' דהא בשעה א' וב' א"א להסגר. א"כ היה בתחלת ג' דאי בד' וה' ממילא יחסר אף מז' ימים וממילא ביום השני היה עיכוב לישראל עבורה יו"ד שעות די"ב שעות היום ויום ג' ד' ה' ו, היה להם ג"כ עיכוב דאף בלילה היה נוהג מסעות הוה ד' פעמים כ"ד שעות הוה צ"ו שעות, ס"ה ק"ו, ושבת לא היה להם עיכוב דבל"ז אין נוהג מסעות, ואיתא בב"ח וב"פ מנהיג סטרונאי דבשבת צריך ב' שעות הוספה מחול על הקודש כמו שביעית מוסיף חודש והוה חלק מי"ב חדשי השנה כן בשבת חלק י"ב מכ"ד ממילא הוה ק"ד שעות עד שבת. ומו"ש י"ב שעות של יום הוה קי"ו שעות וביום א' היה הז' להסגר ופטרה משעה התשיעית, בודאי דקודם א"א דלא יהיה ז' ימים, ואחר ט' אין רואין נגעים א"כ קי"ו וט' שעות ס"ה קכ"ה שעות, חלקם לרביע שעות הוה ת"ק רביעי שעות במכוון משום דמדה טובה מרובה ממדת פורענות אחד מת"ק: