(במדבר יב יג) ויצעק משה אל ה' לאמר אל נא רפא נא. מה שהזכיר שם אל י"ל עפמ"ש המקובלים ובראשם האר"י ז"ל, שני שמות ה' ה' הם המקור והשרש לי"ג מדות הרחמים והשלש עשרה מדות מתחילין משם אל והוא נגד מדות הק"ו מהי"ג מדות שהתורה נדרשת, ובזה יובן מ"ש ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני. התשכח אשה עולה ואומר בילקוט (ישעיה) שני מדות הרחמים שכתוב בו ה' ה' אל רחום וחנון הם עזבו אותי ומדוע זכר דוקא השני מדות והלא י"ג מדות הם אך תפס השני שמות שהם שרשים לכל הי"ג מדות וגם הם עזבו אותי וכ"ש שהענפים שהם יתר הי"ג מדות עזבו אותי וע"ז השיב בק"ו שהוא נגד שם אל הראשון מי"ג מדות ואמר התשכח אשה עולה וק"ו שאין להעלות על הדעת שה' ישכח אותך כי הסברא נותנת שגם אם אלה תשכחנה אנכי לא אשכחך כי אין שכחה לפני. וק"ו כיון שאלה לא תשכחנה בודאי אנכי לא אשכחך. וזה מדת הק"ו בהוא הראשון לי"ג מדות וכן כאן ששמע מרע"ה מהקב"ה מדות הק"ו ואביה ירוק ירק ק"ו לשכינה זכר תיכף שם אל:

מה שאהרן פנה מצרעתו ולא כן מרים יש ליתן טעם עפמ"ש במ"ק מנודה מהו שינהוג נדוי ברגל ולא איפשטא. ולפ"ז י"ל דנזיפה אין לנהוג ברגל ושם אומר בענין אבלות ברגל יליף מכ"ג דתמיד אצלו כרגל, וממילא כיון שנזיפה שבעה ימים ילפינן ממ"ש ואביה ירוק ירק כמ"ש במ"ק שם באהרן שהיה כ"ג אין נוהג אצלו נזיפה ובטל הק"ו ולזה פנה מצרעתו תיכף: