Eretz Chemdah, Behar
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(ויקרא כה א) וידבר ה' אל משה בהר סיני. בתו"כ (ורש"י מביאו) אומר מה ענין שמיטה אצל הר סיני והלא כל המצות נאמרו מסיני אלא מה שמיטה נאמרה כללותיה ופרטיה מסיני אף כל המצות וכו'. נראה באורו כי כבר דברתי במקום אחר מה שבא הצווי אצל מצות שבת ששה ימים תעבוד וכו' שמורה כאילו גם זה מן הצווי שמחויב לעבוד עבודה בששת ימים. אמנם מבואר שקודם חטא אדה"ר לא היה במציאות שום עבודה כלל כמ"ש שהיו מה"ש צולין לו בשר ונותנים לו גלוסקאות וע"י החטא נתקלל בזעת אפיך תאכל לחם וקוץ ודרדר תצמיח לך כי קודם החטא לא היה הטוב מעורב ברע והאוכל היה נקי מבלי פסולת וכמו שברוחני היה כח השכל ברור וצלול מבלי התערב בו שום כח מכחות החומר עד שלא היו מכסים מערומיהם כי לא היו מבינים גנאי חומרי כלל, והגוף היה אצלם כלבוש המלביש להנשמה וברצונם היו יכולים לפשטו ולהיות צורה מפשטת מחומר וללבשו בעת שירצו לזה כמו שא"צ לבוש להלביש את הלבוש כן לא היה צורך אצלם לבוש אל הגוף עד אחר החטא שנתערב רע וטוב מעץ הדעת טו"ר וכחות הנפשיים נתערבו עם כחות החומריים. והיו כאיש אחד חברים ולזה נצטרכו ללבוש חיצוני להלביש את הגוף כי יצא מתואר מלבוש ושם לעצם מעצמיותו עד בא מועד הפרידה כמו שיתבאר במקום אחר כן היה ענין זה ממש בכל הדברים הנמצאים כי נודע שכל דבר גשמי יש לו כח רוחני המחיה אותו כנפש המחיה את הגוף והאוכל האמצעי הוא כגוף המלביש לדבר רוחני המלובש בו וקודם החטא לא היה שום תקרובת וקישור לרע עם הטוב והיה אור הרוחני וניצוץ הקדושה עומד בתוך האוכל נבדל לבדו והאוכל היה כלבוש אליו ושוב לא היה צריך לבוש אל האוכל, ואחר החטא נתערב הרוחני עם הגשמי ומאז כל דבר מאכל מתלבש בקליפה הסובבת לפרי דוגמת מה שנתהוה באדם זולת הבדלים דקים שיש ביניהם ואכ"מ לפרטם.
ולזה בא בקללות אדה"ר קוץ ודרדר תצמיח לך שהם הקליפות והפסולת המעורב באוכל, מאז זה פרי חסר החטא הקדום לעבד את האדמה לחרוש ולזרוע לזרות ולהבר כדי לברר אוכל מתוך פסולת ולהעלות הקדושה המתעטפת בעמקי החומריים וע"ז בא בצווי שש שנים תזרע שדך כדי ואספת את כל תבואתה לאסוף האוכל לבד ולבררו מתוך הפסולת. וכ"ז יהיה נוהג עד לע"ל שאז רוח הטומאה יעבור מכל וכל ושב כל דבר על מכונו כמו שהיה קודם החטא ולא יהיה עוד צורך בעבודת האדמה ויצא האוכל נקי ומתוקן מבלי פסולת ועז"א עתידה הארץ להוציא גלוסקאות וכלי מילת וגם בעה"ז בשבתות וימים טובים שאז מתעורר כדוגמא שלעת"ל כמ"ש מזמור שיר ליום השבת ליום שכולו שבת וא"צ אז לעבודת הארץ כי הקדושה מבוררת ומיוחדת ביום ההוא ומתוספת בשפע שבע רצון לזה אסור לעשות שום מלאכה בשבת. וכן בשביעית מתעורר ג"כ מעין דוגמא זו מהיות השביעית נבחרה ומתעלה בעילוי קדושה ביתר שאת כמבואר במדרש וע"ז הזהיר ג"כ לבל יעשו שום מלאכה בשביעית כי א"צ אז למלאכה כי הדברים מתוקנים מאליהם והאוכל מבורר מאליו מכח הקדושה השופעת אז ביתר שאת ועז"א והיתה שבת הארץ לכם לאכלם, כי ע"י השביתה האוכל מבורר ומתוקן מאליו ברוב אונים. וזה קושית התו"כ מה ענין שמיטה אצל הר סיני. כי מבואר בדברי רז"ל דכשעמדו ישראל על הר סיני פקע מהם הזוהמא וסר יצה"ר מקרבם ונתקן חטא אדה"ר והיו מוכנים להנהגה העתידה בכל הפרטים רק ע"י חטא העגל שבה הזוהמה למקומה. וא"כ בשעה שעמדו ישראל על ה"ס אז לא היה צורך להם להזהרת מצות שביעית כיון שבכל ימות השנה היה בהם אז קדושת שביעית כמו לעתיד שיהיה יום שכולו שבת וא"צ לעבודה לזרות ולהבר האוכל מתוך פסולת כמו קודם החטא. אך באמת מצינו במס' ב"ב שאמרו אלמלי לא חטאו ישראל לא הוו מייתי ומקשי הא כתיב פ' יבום ופ' נחלות ומשני על תנאי נהתנו שאם יחטאו יהיה כך הדין וא"כ י"ל שגם מצות שביעית בהר סיני על תנאי. ע"ז מקשי אם לא היתה מצוה לשעתה רק על תנאי הלא כל המצות נתנו בסיני ומה יתרון במה שכתב בשביעית בהר סיני ? ומשני שבא ללמד ענין אחר וכו':