Eretz Chemdah, Behar
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(ויקרא כה ב) כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת וכו'. מלבד הנאמר למעלה י"ל שטעם השמיטה תלוי בענין שבת בראשית כי באמת כמו שנתן מצות שבת ובא הצווי למען ינוח עבדך שורך וחמורך וכל אשר לך. כן היה ראוי שיהיה שביתה גם לארץ. ולא תגדל פירות ביום
השבת. אך עולם כמנהגו נוהג ואי אפשר לשנות הטבע הטבועה מששת ימי בראשית מאשר הוטבעה וישת עליה התבל לזה בחר הקב"ה שנה אחת לשבע שנים להשלים בו מנוחת הארץ אשר היתה צריכה לשבות בכל שבתות שש שנים. והנה ימי שנות החמה הם שס"ה ורביע ימים נמצא בשש שנים שי"ג שבתות נ"ב שבתות בכל שנה הם שי"ב נשאר עוד מכל שנה יום ורביע יעלה ג"כ לשבת אחד הרי שי"ג שבתות ולעומת זה שנת השמטה שס"ה יום הוצא ממנה נ"ב יום השבת נשאר שי"ג ימים נגד ימי שבתות של שש שנים. ומזה הטעם הסמיך בא' משפטים צווי שבת אצל צווי שמיטה כי שנת השמיטה באה להשלים הזהרה של שבת בראשית, וז"ש שש שנים תזרע שדך וכו' ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ ר"ל אחר ששש שנים רצופים תזרע שדך כי גם מעשה שבת תאסוף הביתה לזה ובשנה השביעית שבת שבתון ר"ל שבת כללי כל השנה הבאה להשלים שבתון שהם שבתות השש שנים ומפרש שבת לה' דייקא הוא שבת בראשית אשר בו שבת וינפש ועז"א בתו"כ בתוכחה כל ימי השמה תשבות את אשר לא שבתה בשבתותיכם ר"ל בשבת בראשית של השש שנים. וידוע ששם יום הונח על סיבוב השמש בכל יום ממזרח למערב פעם אחד וידוע שהשמש תנועה העצמית שלה הוא ממערב למזרח היא משלמת משנה לשנה וא"כ יש שני מיני ימים יום של היקף ההכרחי ויום של היקף הרצוני ומזה הטעם גם השנה נקראת יום כי בשנה היא משלמת היקף הגלגל ג"כ והם הנקראים ימי הארץ כמ"ש עוד כל ימי הארץ כי ימי האדם נחשבים בסיבוב הגלגל ממזרח למערב וימי הארץ נחשבים בהיקף תהלוכות השמש בהיקפה ממערב למזרח. והנה ימי האדם נחשבים לשנה בהיקף השני הרצוני וימי הארץ נחשבים לשנה בחמשים שנה שנקרא עולם (ע"ד לעולם בהם תעבודו שדרשו חז"ל עד שנת היובל) שאז נשתלם שנת הארץ וע"ז שדות אז חוזרות לבעלים וגאולה תנתן לארץ. ובזה יבואר מ"ש יובל היא שנת החמשים שנה תהיה ר"ל החמשים שנה בכללות תחשבו לשנה למנין שנות הארץ. והנה ימי האדם קודם המבול היו מאה ועשרים כמ"ש והיו ימיו מאה ועשרים שנה וכן הם שנות הארץ כמ"ש שית אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב ובששת אלפים שנה תמצא ק"כ יובלות שהם מאה ועשרים שנות הארץ. וע"ז כמו ששביתת האדם היא אחת לשבעה ימים שלו בשבת בראשית כן שביתת הארץ היא אחת לשבעה ימים שלה בשנה השביעית:
והנה מה שנתנה מצוה זו רק בא"י ומהראוי היה כמו ששבת בראשית נתחייבו בה בכל מושבותיהם כן יהיה חוב של שנת השמיטה. י"ל עפמ"ש שכל ששת ימים היתה הארץ מתרחבת והולכת עד שבא יום השביעי שעמדה על הויתה והנה מאבן שתיה הושתת העולם כי למ"ד ארץ מאמצעיתה נבראת והיתה ראשית בריאת הארץ מאמצע א"י והעולה הוא ששת אלפים פרסה א"כ בששה ימים היתה מתרחבת מכל צד ג' אלפים פרסה וא"י שהיא ת' פרסה היתה צריכה להתרחב ב' מאות פרסה. וא"כ לפי החשבון נשלמה כולה ביום א' כי הבריאה היתה ביום ולא בלילה, ולזה בא"י כשעברו ששת ימי המעשה קנתה הארץ קדושה רוחנית ושביתה נפשית מחביבות השביעי המקודש שכבר עברו שבעה ימים מעת בריאתה דמקצת יום אחד ככולו ובא שבת בא לה מנוחה משא"כ ארצות ח"ל שלא התחיל בריאתם עד יום ב' וביום השבת היה אצלם יום הששי לבריאתם ולא קנו שום קדושה בשבת. ולזה גם חיוב שמיטה אין חל עליהם כי שמיעה תלוי בשבת בראשית כנ"ל. ומזה הטעם לא ניתן להם לא"ה א"י רק לישראל כי גם יום השבת אין שייך עד"ז רק לישראל כי עו"ג ששבת חייב מיתה כמבואר בסנהדרין. והטעם כי באמת גוף האדם נוצר בששי ויום השבת היה שני לבריאתו ולא קנה קנין שביתה ומנוחה נפשיית בשבת, רק בישראל מבואר במדרש שנפשותיהן של ישראל קדמו לכל דבר א"כ בענין הנפש כבר עבר עליהם שבעה ימים וביום השבת קנו מנוחה ותוספת קדושה לזה עיקרה של שבת הוא נשמה יתירה בו שבת וינפש וא"י קרויה ראשית וישראל קרואים ראשית שהם קדמו לכל דבר וע"כ לא שייך א"י רק לישראל עם סגולה ועז"א כי תבאו אל הארץ אשר אני נותן לכם דוקא שהיא מיוחדת לכם אחיות מתאימות גוי אחד בארץ דוקא. ומזה תדעו כי גם הארץ מחויבת בשביתה כי גם היא קנתה שביתה וקדושה ותוספת רוחניות בשבת בראשית ומאז בכל שבת מתעורר אותה קדושה העצורה בה לזה תשבות בה א' לשש שנים:
ובזה יל"פ מ"ש את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו שדרשוהו במדרש על השמיטה כי ע"י השמיטה מזה מוכח כמ"ד ארץ מאמצעיתה נברא כנ"ל. ועיקר התחלת הבריאה היה ממקום ביהמ"ק מאבן שתיה ועי"ז ממקדשי תיראו כי הוא מקום מקודש ראשית לכל, ממנה יתד ופנה ואבן בחן: