Eretz Chemdah, Bereshit
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(מדרש בראשית פ"ח) א"ר סימון בשעה שבא הקב"ה לברא את אדם הראשון נעשו מלאכי השרת כתים כתים חבורות חבורות, מהם אומרים יברא ומהם אומרים אל יברא הה"ד חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו. חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים, ואמת אומר אל יברא שכולו שקרים, צדק אומר יברא שהוא עושה צדקות, שלום אומר אל יברא דכוליה קטטה. מה עשה הקב"ה נטל אמת והשליכו לארץ הה"ד ותשלך אמת ארצה. אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבון העולמים מה אתה מבזה תכסיס אלטיכסייה שלך תעלה אמת מן הארץ הה"ד אמת מארץ תצמח:
האדם מורכב משכלו ותבונתו אשר ע"י שכלו. המעשי הוא חפשי כשהולך אחרי החק השכלי הכולל שהוא שיעשה חסד. אבל מתנאי החק הזה שלא יעשהו בעבור שום תכלית אחר, שלא יהיה החק אמצעי, רק תכלית לעצמו, ר"ל שיהיה חסד של אמת ולא בעבור פניה. וזה כמעט אי אפשר כי ע"פ רוב עושה החסד בשביל תכליות אחרות ופניות שמפסידים החסד, על זה התנגד אמת אל החסד, וכן בצדק, כי חסד וצדק הם (פלוסס רעכט) חסד קום ועשה וצדק שמירה בל יעשה עול. ובזה יש לאדם גם חק שכלו וצריך שיעשהו מפני החק הזה לא מפני תועלת שלא יושג לו רעה מזולתו, וע"ז טען שלום שצורך הצדק הנהוג הוא רק נמוסי בעבור שהוא מלא קטטות לא אמתי. אבל הקב"ה השליך את האמת לארץ, רצה לומר שמקבל המצוה גם אם עושהו שלא לשמה, ומלאכי השרת אמרו מה אתה מבזה תכסיס שלך שא"כ אין תועלת בהמצוה, והשיב תעלה אמת מן הארץ כי מתוך שלא לשמה בא לשמה: