Eretz Chemdah, Bereshit
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(בראשית א ב) ואת כל אלה ידי עשתה. וכבר ויהיו כל אלה לפני העשיה ונפשו אותה ויעש. ומה שנברא על ידי השתלשלות כדי שיהיה כח הבחירה ויהיה עולם הגשמי. ומה שצריך עולם הגשמי. הוא כי בו יתפאר שגם בריאה שפלה כזה יעבדהו. עם היות הבחירה בידו. ז"ש ואל זה אביט אל עני ונכה רוח. ומ"מ וחרד על דברי. כי בין שוחט השור ובין מכה איש. בין עושה מצוה ומקיים מצות שחיטה בין רוצח נפש. בין זובח השה בין עורף כלב. בין מעלה מנחה או מעלה דם חזיר בין מזכיר לבונה או מברך און. גם המה בחרו בדרכיהם הטובים ובתעלוליהם הרעים נפשם חפצה כי להם הבחירה, ובזה שפיר יפרע מן הרשעים שמאבדים את העולם שנברא בעשרה מאמרות ועז"א גם אני אבחר בתעלוליהם:
ענין ב' הנה הקב"ה ברא את העולם שיתנהג על פי הטבע אשר סדר, אמנם לפעמים יצטרך להנהגת למעלה מן הטבע ולשדד המערכה. והנה שם אלהים מורה על הנהגת הטבע אלהים גי' הטבע. והוא מדת הדין לפי סדר ההנהגה אשר ערך בידי הטבע. אמנם לפעמים ינהג בשם הויה למעלה מן הטבע. והנה בכל מעשה בראשית לא נזכר רק שם אלהים. כי כל הבריאה אשר עשה בששה ימים סדרם בהנהגת הטבע. אבל בבריאת השבת ברא הנהגה למעל' מן הטבע כמ"ש במק"א ולזה נכתב אח"כ ה' אלהים שהקדים מדת הרחמים שלפעמים, ישדד הדין. ועל זה פי' רש"י מתחלה עלה במחשבה וכו'. כי הכוונה בעיקר הנהגת העולם. ואחר כך אומר אלה תולדות השמים והארץ ביום עשות ה' אלהים אחר השבת שברא הנהגה למעלה מן הטבע אז ארץ קודם לשמים דבענין זה לא תקבל הארץ משמים מאומה וזאת רק בארץ לבד:
עוד מענין זה (ישעיה מ' כ"ו). שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה וגו'. מבואר בעקידה הג' ראיות שבנה אריסטו עליהם יסוד על הבריאה. א) מצד הרבוי. ב) החכמה. ג) התכלית. למפל כשנראה שירים כתובים בתכלית הסידור והיופי רבים מאד פונים אל תכלית להישיר אל מדה אחת כמו הענוה. יש שלש ראיות שהיה מי שכתב אותם. א) ריבוי האותיות וסדורו. שבהשתפך דיו לא יהיה המקרה על הרבוי. ב) החכמה הנראה במכתב ההוא, ג) שפונה אל תכלית. על הא' אמר מי ברא אלה הרבים מאד. על הב' המוציא במספר צבאם. כי כל שאין בו חכמה אין בו מספר. אבל מתנאי החכמה שלא ימצא בו סרח העודף. וכן אין יתרון בבריאה ולולי היה די במשל בי"א מזלות לא היו י"ב. על הג' לכלם בשם יקרא. השם מורה על התכלית. כי כל אחד שמו ענין תכליתו אשר עבורו נברא. ולשרש עוד כפירת הקדמות אשר הכריחה אריסטו מצד מדוע לא ברא קודם. והתשובה כי כלם היו בחוקו קודם הבריאה כמו אחר כך. עז"א מרוב אונים ואמיץ כח של הבורא יתברך איש לא נעדר גם מקודם בכחו הבלתי ב"ת כמשל המלך והפרוטה הנ"ל: