(בראשית ב יח) אעשה לו עזר כנגדו. הנה דרשו חז"ל (ביבמות ס"ב) זכה נעשה לו עזר. לא זכה נעשה כנגדו. ויל"ד איך יתהפך בנושא אחד מהיפוך אל היפוך. וי"ל דהאדם נברא מארבעה יסודות והן אש, מים, רוח, עפר. והם שנים מתנגדים לשנים האחרים כמו האש מתנגד עם המים. והנה טבע האש מביא האדם לידי זריזות גדול ומהיר במלאכתו ולעשותו בכוונה וטבע המים להיפוך גורם עצלות אצל האדם. האיש המשכיל יודע להשתמש בשני יסודות הללו לפי צרכן צורך גבוה כמו השחר עלה יתגבר כארי ויקום בזריזות גדול ממטתו בהתעורר יסוד אש וימהר מעשיו ליטול את ידיו טרם יהלך ד' אמית. ואחר כך יהיה זריז להיותו מעשרה ראשונים בבית הכנסת. ואחר כך הוא זריז בלימוד התורה בלי שום שהיות. וכן בהכנסת אורחים מהר ימהרנה לרון לקראתם כמ"ש באברהם. ולמהר בבל מיני התאמצות בזריזות גדול להכין כל צרכיהם וכדומה בכל עשיית המצות אשר יעשה האדם וחי בהם ראוי להגביר יסוד אש ולעשותה בזריזות נמרצה לא כן בנטותו מדרך הטובה אם יצרך משיאך לדבר עבירה ראוי להשתמש ביסוד השני שהוא יסוד המים כמו לעשות רעה לחברך או לדבר דברים בטלים לשון הרע ניבול פה רכילות חס ושלום או לילך לדבר עבירה חס ושלום וכדומה בשאר עניני תענוגי עולם הזה אשר הם ידי עבירה ראוי להיות עצל בדבר ולהתיישב. וכמאמרם (סוכה נ"ב) אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש. תהיה מדחה אותו שצריך ישוב בדבר עם אנשי בריתו שהם בעלי תריסין ת"ח והן הן יורוך איך להתרחק מן העבירה כן ראוי לכל משכיל. אמנם לא כן רשעים מתהפכים במדותיהם לדבר עבירה משתמשים ביסוד אש מהר ימהרנה לו כדכתיב פחז כמים. כן דרכו של יצר הרע ממהר על האדם, (כי כן דרך סוחרים מי שיש לו סחורה פחותה ושפלה. ממהר מאד במכירתה. ומי שיש לו סחורה טובה אינו ממהר כי חושב בדעתו ששכיחי זביני תמיד. כן מעשה יצר הרע שהוא יודע שאף על פי ששמח עכשיו יצטער אחר זמן לכן הוא ממהר על האדם) מאד לילך לדבר עבירה או לגמול רעה לחבירו איך הולך הוא בזריזות אין מעצור לרוחו ובבואו לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא לילך לבית הכנסת אז שארי מצות נותן בשינה עיניו נים ולא נים שוכב על מטתו ומתעצל בו על פי תגבורת המים יסוד המים שבו. וזה פירש הפסוק (פרשת האזינו) ויאמר ה' אסתירה פני מהם וגו' כי דור תהפוכות המה. הרצון שהם מהפכים שני יסודות הללו שנתתי להם לטובתם ולתועלתם יסוד אש למצוה יסוד מים לעבירה הם מהפכים. מעתה נחזי אנן לגבי ירא ה' וחפץ במצותיו הוא טובה שנתן לו ה' שני יסודות המתנגדות הללו כי תרווייהו לו מיצרך צריכי יסוד האש לעשיית המצוה ויסוד המים למניעת העבירה. אבל גבי הרשעים יותר היה להם לטובה אלו לא היה להם רק יסוד א' או של אש או של מים לבד דהיה מהני לחד צד. דרך משל אלו לא היה להם רק יסוד אש שהזיקו מצוי לגבי עבירות מ"מ היה נשכר לענין עשית מצוה היה גם כן מהיר וזריז וכן בלימוד התורה. ואם היה לו יסוד מים לבד אם הזיקו מצוי להתעצל במצוה. על כל פנים גם בעבירה היה עצל. לא כן עתה שיש לו שני יסודות המתהפכות הוא רץ לעבירה ובורח מן המצוה. וז"א אעשה לו שני הפכים בנושא א' אש ומים עזר או כנגדו דהיינו זכה להשתמש בהן על סדר הנכון האמור עזר הוא לו לעזר שנתתי לו שני היסודות להזהר וזריזים למצוה ועצלות להבלי עולם הזה לא זכה ומשתמש ביסודות הללו להיפוך הם כנגדו שטובה יתירה היה לו אלו לא נתתי לו כי אם יסוד א' כנ"ל. וז"ש קהלת טובים השנים במה שיש לנו שני יסודות הסותרות ומתנגדות זה לזה מן האחד אם היה לנו רק יסוד א' והיינו אם יש שכר טוב בעמלם שמשתמש בהו לצורך גבוה למצוה יסוד אש ולהבלי עולם הזה יסוד מים אז מקבל שכר. לא כן הרשעים המהפכים הסדר הוא יותר טוב אחד יסוד אחד מן השנים כאמור. הרי דעל ידי התורה יודעים לסדר המערכה להשתמש בשתי יסודות המתנגדות ולעשות שלום ביניהם להשתמש פעמים בזה ביסוד אש לתורה ולמצותיה ולפעמים ביסוד מים בהבלי עולם הזה או בעבירה. וז"פ ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. דעל ידי התורה הוא עושה שלום בין שני היסודות המתנגדות אש ומים אשר האדם מורכב מהם. וזה הכוונה מה שאנו מתפללים אל ה' ומבקשים ליחד את לבבנו לאהבה וליראה את שמך. הרצון שאנחנו מבקשים שיעשה שלום ויחוד בלבבנו באותן יסודות המתנגדות. ואולי יאמר שגם הרשע לפי דרכו עושה שלום משתמש ביסוד מים לצורך גבוה ויסוד אש לצורך הדיוט לזה אנו מפרשים כוונתנו לאהבה וליראה הרצון יסוד האש להגביר תגבורת התאוה והאהבה גדולה שבינינו לבין אבינו שבשמים ויסוד המים לעצלות אם בא לידו עבירה ליראה את שמך ולהיות עצל לעבור על מצותיך. ובזה פרשתי הפסוק (ישעיה מ) וייעפו נערים וייגעו ובחורים כשול יכשלו וקוי ה' יחליפו כח. נערים אלו בני אדם המנוערים מן המצות וז"א וייעפו נערים וייגעו לדבר עבירה. אבל ובחורים הנבחר לה' ובפרט תורתנו הקדושה. הנבחר מזהב ומפז כשל יכשלו ומחליפים השטה לא כן קוי ה' יחליפו כח היסודית האמורות הכל לצורך שמים כנ"ל. או שעינינו הרואות שלדבר עבירה השגת גבול: וכן להבלי עולם הזה במיני שחוק פשוט גדול להיות נעור כל הלילה ולילך דרך יחידי. ומיד כשיושב ולומד גובר עליו השינה. וז"א וייעפו נערים. כמו נערים בעלי כח יגעו כל היום וכל הלילה לא יחשו להשיג פרנסה או שאר הבלי עולם הזה ובחורים כשל יכשלו. (ודרך צחות אמרתי להחזיק עמוד התורה ולהחזיק בחורים על שלחנם מיד כשל יכשלו ואומרים שיהיו מחוסרים פרנסה) אבל קוי ה' יחליפו כח מחליפים השטה בכח שלהם ועוסקים כל היום וכל הלילה בתורה ומצות אף שהתורה מתיש כח. ה' לאין אונים עצמה ירבה וגם בלילה נרם לא יכבה. ואולי גם דברים הראשונים בכלל סיום דברי קהלת סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם. הרצון את האלהים ירא מלעבור על לאו א' שבתורה ואת מצותיו העשיה שמור לעשותן בזריזות כי זה כל האדם חלקי יסודותיו המתנגדים זה לזה אש ומים כמדובר. ובדרך פשוט י"ל את האלהים ירא קאי על לא תעשה ואת מצותיו שמור קאי על מצות עשה ומספר הלאוין שס"ה ומספר העשין רמ"ח ועל זה סיים כי זה כל האדם שיש לו גם כן רמ"ח אברים ושס"ה גידין וכמדומה לי שזה כתב בשל"ה או ברמ"א: