(במסכת חגיגה דף טו) מעשה בריב"ח שהיה עומד על גב מעלה בהר הבית וראהו בן זומא ולא עמד מפניו אמר לו מאין ולאין בן זומא אמר ליה צופה הייתי בין מים העליונים למים התחתונים ואין בין זה לזה אלא שלש אצבעות בלבד ובמד' (בראשית פ"ד) איתא כשתים ושלש אצבעות ונראה דנסתפק בזת ונ"ל עפ"י מ"ש במד' דמים עליונים נתונים על שמים דלכך נקרא שמים שא מים וחצי תחת ארץ כמ"ש בכ"מ. וא"כ לפי הגמ' דב"ב (דף עד) דארעא ורקיעא נשקי אהדדי עיין בפי' רשב"ם נמצא למדין דמפסיק בין מים עליונים לתחתונים עובי הרקיע ועובי דארעא. ואיתא בירושלמי דברכות דעובי הרקיע חמשים שנה וכן עובי הארץ חמשים שנה א"כ מפסיק בין מים עליונים לתחתונים שיעור מהלך מאה שנה חומש מן שיעור הילוך הארץ דארץ מהלך ת"ק שנה ואיתא בעירובין (כ"א) דמדות עולם חצי אמה של הקב"ה דכתיב (ישעיה מ' יב) ושמים בזרת תכן וזרת הוא חצי אמה. ועיין בתוס' הביאו דר"א הקליר ס"ל דזרת הוא שליש אמה א"כ לפי הגמ' דידן הוה ת"ק שנה חצי אמה של הקב"ה, ולר"א הקליר הוה רק שליש אמה, ובאמה יש שלשים אצבעות משום דכל אמה בת ששה טפחים וכל טפח חמש אצבעות א"כ יש שלשים אצבעות באמה, וחצי אמה ט"ו אצבעות ושליש אמה עשר הצבעות, וא"כ כיון דההפסק בין מים העליונים לתחתונים הוא רק מאה שנה חמישית ממדות העולם א"כ לגמ' דהעולם הוא ט"ו אצבעות החמישית ממדת עולם הוא שלש אצבעות, ולר"א הקליר דהעולם מחזיק עשר אצבעות החמישית הוא שתי אצבעות, ובזה נסתפק במדרש ואמר כשתים ושלש אצבעות, ודוק: