(שמות י טז) וימהר פרעה וגו' ויאמר חטאתי לה' אלהיכם ולכם: (יז) ועתה שא נא חטאתי. נראה ע"פ מ"ש בסנהדרין (דף מד) קום לך בשבילך זאת להם שאלמלא לא גזרת חרם על יריחו לא היה מגיע לזה. וקשה הא במדרש אומר שהסכים הקב"ה על ידו. אך בסנהדרין (דף קטז) במעשה דחיאל האלי שאמר לאליהו אפשר לטותיה דמשה לא נתקיים וקללת התלמוד יתקיים. אך ידוע דהקב"ה הקפיד על כבודן של צדיקים יותר מכבודו ולזה בחרם שמעל עכן בימי משה לא נענש כי היה החרם ע"י הקב"ה ומחל על כבודו. וחרם יהושע שהיה על ידי יהושע ואף שהיה ברצון הקב"ה ג"כ כיון שיצא עיקרו מפי יהושע נענש ולא מחל על כבודו של יהושע. וזה שאמר הקב"ה ליהושע אתה גרמת שאע"פ שהיה הקב"ה מצוה לגזור חרם היה מוחל על כבודו. וזה היתה תשובת אליהו חי ה' אם יהיה טל ומטר כי אם לפי דברי דייקא כי על כבודי מקפיד יותר וז"ש פרעה על מה שאמר מקודם יהי כן ה' עמכם ופי' האלשיך שא"ל שלא מדעתו של הקב"ה הולכים ולפ"ז פגם בכבודו של משה ואהרן לבדם ואין לו מחילה. לז"א שלא כן הוא רק כוונתו היחה למרוד בה' ואמרתי שלא אחוש על השליחות ששלחכם. ויש לי מחילה ע"י תשובה. וע"ז חטאתי לה' אלהיכם ולכם לזה ועתה שא נא חטאתי: