Eretz Chemdah, Chayei Sara
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(בראשית כד י) ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדוניו. פירש"י שהן נכרים שהם של אברהם במה שהיה דרכן לצאת זמומין. נראה לפרש כי ידוע שבשעת העקדה נולדה רבקה ובשעה שנשאה יצחק היתה בת ג' שנים ויום אחד שהיא ראויה לביאה כמבואר במדרש. וא"כ היה ביוהכ"פ כי העקדה היה כיוה"כ ונשלם הזמן ג' שנים ויום אחד ביוה"כ ג"כ וכיון שבו יצא ובו ביום בא יצא ג"כ ביוה"כ וא"כ הדין הוא דאסור לבהמה לצאת בחסום שבפיהם לר"ה ואיך יצאו גמלי אברהם זמומין אך כי במדרש מקשה הלא חמורו של ר' פנחס בן יאיר לא רצה לאכול טבל ואיך יאכלו גמלי אברהם עיי"ש ועיין מ"ש בזה בפרשת לך באריכות. ולפ"ז י"ל שבאמת גמלי אברהם היו נמנעים מעצמן לאכול בשדות אחרים רק שאע"ה שיכולים לאכול ונמנעים מצד האיסור הוא להם לצער יותר לזה זמם פיהם שלא יוכלו לאכול. ולפ"ז כיון שהוא משום צער הבהמה מבואר בא"ח סי' ש"ה דמותרת לצאת בו וע"ז אמר מגמלי אדוניו מפני שהם גמלי אדוניו ובל"ז לא יאכל מן הגזל והיה צער אצלם מותר לצאת בחסום שבפיהם ולדעת רש"י בפ' במה בהמה דדבר שהבהמה רגילה לצאת בו בחול אע"ג שאינו משום שמירה היה תכשיט ומותרת לצאת בו גם כאן ניחא כיון שגמלי אברהם יהיו רגילים בכך בחול. לזה כתב רש"י לשיטתו שהיה דרכן לצאת זמומים:
ועל דרך הפלפול י"ל מ"ש וכל טוב אדוניו בידו וכי באמת מה שהוצרך לזמום הגמלים י"ל ע"פ עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים שראה הקב"ה שאינם מקיימים ז' מצות עמד והתיר ממונם לזה הוצרך לזמום. אך בע"ז אמר ראה ויתר גוים כיון שראה שאינם מקיימין ז' מצות עמד והתירן להם ומקשה אתגורי אתגור ומשני שאין מקבלים עליהם שכר כמצווה ועושה והוא כמ"ש בקידושין (דף ל"א ע"ב) דגדול מצווה ועושה משאינו מצווה ועושה משא"כ למה שעלה על דעת רב יוסף שם קודם ששמע מר' חנינא דשאינו מצווה גדול והנר שם אמר רב יוסף דתחלה שסבר דשאינו מצווה גדול יותר הוה אומר מאן דאמר ני סומא פטור מכל המצות עבידנא יומא טבא לרבנן דלא מפקידנא ועבידנא. והנה יש דעה דיצחק נעשה סומא בשעה העקדה. ובאמת מה שיצא אליעזר מן הארץ לח"ל משום דיוצאים מא"י לח"ל לישא אשה דמצות פו"ר מצוה רבה. אך יצחק היה סומא ופטור ממצוה זו ואם נאמר דאינו מצווה ועושה גדול עוד היא הנותנת דמצוה רבה היא. וידוע דכל המצות שקיים אאע"ה כל התורה היה אינו מצווה ועושה. וז"ש ע"י שהוכרח לזמום הגמלים אע"ג שהיה מגמלי אדוניו ולא היה להם להנות מן הגזל מוכרח דגזל גוי מותר ושאינו מצווה ועושה גדול יותר דכן היה השעה צריכה למען אברהם שלא היה מצווה ועושה. לזה אמר וכל טוב אדוניו בידו היה בטוח שטוב אדוניו בתורתו ובמצותו אע"ג שאינו מצווה ועושה וממילא עי"כ ג"כ הלך אל ארם נהרים אל עיר נחור אע"ג שיצא מא"י לח"ל ויצחק אינו מצווה ועושה כי סומא היה ודוק היטב: