Eretz Chemdah, Chayei Sara
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(בראשית כד א) וה' ברך את אברהם בכל. במסכת בבא בתרא למימרא דבת עדיפא כו' ומקשי תוס' למ"ד דבת היה לו לאברהם ובכל שמה מדוע לא השיאה ליצחק ונתקשו איך שייך הקושיא הכא לעיל הו"ל להקשות משום דאיתא במהרש"א וביפ"ת דמקשה איך נשאו השבטים אחיותיהם דעתידה תורה לאסור ומשני משום דב"נ נצטוו על פו"ר ומוטב לעבור על הך איסור שאין נאסר עתה מלעבור על איסור שאסור עתה ולפי זה ניחא מאד בל"ז לא קשה למה לא השיאה ליצחק כיון דאחותו עתידה לאסור לכך שלח את אליעזר שלא לעבור על דבר שעתידה תורה לאסור. אבל עתה מקשין תוס' שפיר דהא יש לחוש שלא יהיה לאברהם זכר מבני משפחתו להשיאו לבתו ועל זה נצטוה שלא לערב זרעו בכנענים וטוב שיעבור על איסור שלא נצטוה עדיין ובלשון זה לא קשה די"ל דבת אינה חשובה ולא נצטוה עליה שלא לערבה בכנענים. אבל השתא דקמפרש גמרא דבת עדיפא מבן ממילא נצטוה על בת שלא להתחתן כמו לבן ונשאר הקושיא במקומה מדוע לא השיאה ליצחק:
עי"ל במדרש וה' ברך את אברהם בכל. שהיה לו בת ומקשי ר"י הלא עיקרא של מלך לא כתיב בי' ברכה ופי' מתנות כהונה דקאי על יצחק אבל מקשין על זה הא כתיב כי ברך אברכך א' לבן וא' לאב עי"ש. ולפ"ז מבואר בשלמא בל"ז לא היה קשה מדוע לא השיא' ליצחק שהיה כדי שתתברך הבת בפני עצמה ואם תנשא ליצחק לא יתקיים רק ברכת יצחק לבדו אבל אם היא תנשא לאחר היא תתברך מחמת ברכה אברהם והוא מחמת ברכת עצמו אבל עתה דבת עדיפא מבן יקשה דלמא שוין הם וצ"ל דמזה מוכח כסברת המדרש משום דלבני אין כתיב שום ברכה ומוכרת דהיא עיקרא של מלך ולא יצחק אם כן קשה הא גם יצחק נתברך דכתיב כי ברך אברכך כנ"ל וצ"ל דלא קאי כלל על יצחק ושפיר מקשה מאי טעמא לא השיאה ליצחק כיון שבל"ז לא נתברך:
עיל"פ דתוס' מדייקים דווקא עמ"ש ובכל שמה דבל"ז י"ל דהשיא לעצמו דלמ"ד זה שמותר באחותו מותר גם בבתו ואף על גב דכתיב ויקח אשה ושמה קטורה. י"ל דהי' שמה קטורה אך למש"כ דבכל שמה ולא קטורה למה לא השיאה ליצחק (כד ב) ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו נראה על פי מש"כ במדרש את ה' אלהיך תירא כאברהם ויוסף ואיוב ובו תדבק זה המשיא בתו לתלמיד חכם אזי ובשמו תשבע ובלאו הכי אסור להשבע בשמו ואיך השביע אברהם לאליעזר לז"א ביומא (דף כח) המושל בכל אשר לו. שהיה אליעזר מחזיק ישיבה ודולה ומשקה מתורת אברהם לתלמידיו. ואם כן היה בעצמו תלמיד חכם ולעומת ירא אלהים כאברהם ויוסף אמר במדרש זקן ביתו שהיה זיו איקונין שלו דומה לאברהם. והענין הוא כי היראה נכרת על הפנים מקרא מלא בעבור תהיה יראתו על פניכם ואם כן זה הכוונה שהיה זיו איקונין שלו דומה לאברהם ביראת ה' החופפת על פניו ובזה היה י"ש גם כן כאיוב על פי מ"ש בסוטה נאמר באיוב ירא אלהים ונאמר ירא אלהים באברהם שהיו שניהם שוים ביראה עי"ש. ולעומת יראת יוסף ידוע שנשמת חנוך היה באליעזר ואחר כך נתגלגל ביוסף ולז"א במדרש המושל בכל אשר לו ששלם ביצרו כמותו כי יראת יוסף היה מה ששלט ביצרו ומה שהוציאה בלשון המושל בכל אשר לו יובן במ"ש הצדיקים לבן ברשותן ר"ל שמושלים ביצר הרע כמ"ש באברהם וכרות עמו הברית וזה מה שמושל בכל תשר לו ר"ל שמשל על עצמו שיהיה לבו ברשותו וכל האיברים סרים למשמעתו ביראת ה' כל היום על דרך טוב נקלה ועבד לו:
והנה מבואר במדרש שרבקה היתה מוכת עץ ואבדה בתוליה וחשדה יצחק באליעזר אמר הקב"ה במה יתודע שנחשד בחנם והכניסו חי לגן עדן. והוא חסר הבנה איך יתודע בזה שנחשד בחנם ונראה על פי מ"ש בכתובות גבי ריב"ל שרצה לישאר חי בגן עדן ואמר הקב"ה אם אתשל אשבועתא יהדר ואם לאו אל יהדר. וקשה על זה הא אין מתירין את השבועה אלא על ידי חרטה ואם כן איך יתירו לו שבועתו כיון שריב"ל בודאי לא יתחרט על שבועתו. ונראה כי ידוע דנדרים הם בסוד נ' שערי בינה נדרים ולזה התרת נדרים ביום הכפורי' ובינה נקראת עולם הבא כי הוא שכר הצדיקי' כמבואר ברוח הקדש בכמה מקומות ולזה אי אפשר לקבל השכר בעודו לבוש בגוף לא יוכל להתדבק גבוה מעל גבוה כסא כבוד מרום מראשון רק הנפש הוא בהיכלי מלך כי מיא נאצלת משם כידוע. אך ריב"ל גופו בהירות הנפש מקוטרת מור ולבונה עשן הקטורת א"ל הקב"ה אם לא עבר על שבועה אפי, שיתירה וא"כ לא פגם אפי' כל שהוא ודבק בחיים באימא עלאה בינה יוכל להשמר שם בחיים ואם לאו הוא מהנמנע ושפיר היה לזה לאבן בוחן באליעזר שחשדוהו שעבר על השבועה ובא אליו הראי' במה שנכנס חי לגן עדן ואם היה פוגם בשבועה לא היה אפשר זה כמו שהיה בריב"ל:
עוד יבואר מ"ש ביומא שהי' מחזיק ישיבה ע"פ מ"ש התוס' בשבועות (דף ל"ח) עי' מ"ש דצריך להשביע בס"ת והקשו התוס' אמאי השביע אברהם במילה ותרצו דת"ח שאני כמו דת"ח א"צ רק תפילין וז"ש להקדים תירוץ על שהשביעו במצות מילה לז"א שהיה זקן ביתו זה קנה חכמה המושל בכל אשר לו שמי' דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים לזה אמר שים ידך תחת ירכך כי די בזה ומה שלא השביעו בירך של אליעזר וכן יעקב מדוע לא אמר ליוסף שים ידך תחת ירכך י"ל משום דאשור להכניס ידו תחת אבנטו משא"כ אברהם ויעקב שאמרו בכתובות שלשה לא שלטו בהן יצר הרע אברהם יצחק ויעקב: