Eretz Chemdah, Eikev
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(דברים ז יב) והיה עקב תשמעון. יל"פ ע"פ מ"ש שכר מצוה מצוה שהשכר שמקבלין על המצוה ג"כ נחשב למצוה כי בזה ממלא רצון הבורא ית"ש שרצונו להשפיע רב שפע טוב לבית ישראל וא"א זולת בהיות כשרון המקבל המעשה והכנת המקבל וז"ש והיה עקב תשמעון פי' העקב והשכר שתקבלו ע"י מה שתשמעון את כל המשפטים קבלת השכר ג"כ נחשבת למצוה כאלו ושמרתם ועשיתם אותם:
דרך ב' דכתיב בפסוק הקודם ושמרת את המצוה ואת החקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם ומחר לקבל שכרם, והענין עפמ"ש אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשים את הרב שלא ע"מ לקבל פרס. ויש ג"כ גירסא אחרת ע"מ שלא לקבל פרס, והענין עפ"י אמרם יפה קורת רוח אחת בעוה"ב יותר מכל חיי עוה"ז ויפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי עוה"ב. והנה יש צדיקים שאחר מיתתם יושבים ועטרותיהם בראשיהם ומקבלין שכרם ויש שגם שם אין מקבלים שכרם כמ"ש כתיב וימת שם משה וכתיב ויהי שם עם ה' מה כאן עומד ומשמש אף שם עומד ומשמש וזה יותר טוב. והנה האבות הן הן המרכבה וגם שם עומדים ועובדים עבודת המלך שכל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו. יבזה ניחא מ"ש במדרש הובא בילקוט כאן שאמר שהקב"ה לישראל אלו נתתי לאברהם יצחק ויעקב שכרם בעוה"ז מה היו מורישים לבניהם וקשה הא עכ"פ מקבלים שכרם בעוה"ב ולפ"ז ניחא דגם שם עומדים ומשמשים ולא ישנו את תפקידם ועז"א מדרגה הראשונה ושמרת את המצוה וכו' אשר אנכי מצוך היום כאשר דרשו היום לעשותם ומחר ליטול שכרם ולפ"ז לא ישאר גם לבניו כלום אבל והיה עקב תשמעון ושמרתם ועשיתם ר"ל אם תרצו שהשכר של שמיעתכם יהיה שגם בעוה"ב ושמרתם ועשיתם וגם שם תעמדון בעבודתו אז ושמר ה' אלהיך לך ג"כ את הברכות בשמירה מעולה לבניך כמו שעשה לאבותיך:
במדרש והיה עקב תשמעון הלכה אדם מישראל שיש לו מנורה שעשויה פרקים פרקים מהו לטלטלה בשבת כך שנו המרכיב קני מנורה בשבת חייב חטאת משום בונה וכו'. יל"פ עפמ"ש בסוף חגיגה הזהרו שלא תגעו בשלחן משום דכתיב לחם פנים לפני תמיד. ויש להק' למ"ד באו"ח דטומאה דרבנן מותר להטביל בשבת עיי"ש וכיון שטומאת ע"ה דרבנן יטבלו השלחן בשבת בשעה שמסלקין הישנה ובטומאה דרבנן א"צ הערב שמש ומוכח לכאורה כמ"ד (מנחות דף צט) אלו מושכים ואלו מניחים דבעי לפני תמיד וא"כ א"א להסיר השלחן כלל ושם איתא דלמ"ד זה גם בת"ת מצות והגית בו יומם ולילה הוא כפשוטו. והנה טעם דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא כתבו המפרשים דשמא יחטא ועבירה מכבה מצות אך כיון שכאן מיירי במ"ש תשמעון על למוד התורה ושמרתם על המצות ותורה בעידנא דעסיק בה אגוני מיצה"ר כמ"ש בסוטה וכיון שחיוב התורה יומם ולילה א"א שיחטא כלל ולמה אומר והיה עקב ולא בהאי עלמא לז"א דלעולם י"ל דהלכה כר' יוסי בלחם הפנים דאפי' סלק הישנה שחרית וסדר החדשה ערבית ה"ז תמיד. וז"ש אמר ר' אמי מדבריו של ר' יוסי נלמד אפי' לא קרא אדם אלא פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית קיים לא ימוש א"כ לא ק' מידי דהא אפשר לחטוא בשעה שאינו לומד ואם תקשה למה לא הטבילו את השולחן בשבת לז"א דהדין הוא דמנורה העשויה פרקים אסור להרכיבה בשבת. ובפסחים אומר שלחן של מקדש של פרקים היה וא"כ היה אסור להרכיבהו בשבת ולא יוכלו לסדר החדשה בשבת כלל:
במדרש שם מואב סיר רחצי (תהלים ס י) אמר הקב"ה שופת אני למואב יורה של פורעניות מהו על אדום אשליך נעלי אמר הקב"ה הכל מוכן לעשות תשובה ואני דורך גתה של אדום בעקב רגלי אימתי והיה עקב תשמעון וכו'. יבואר עפ"י הידוע עיקר הגלות לברר הנשמות הקדושות שנפלה מאדם קדמאה מאדם הקדושה לתוך אדם בליעל. והנה בתחלה היו צריכים לברר מהראש ואח"כ משאר אברים עד בזמן הגאולה יבררו מהרגלים ואז נקרא עקיבא דמשיחא ועי' בספר הגלגולים באריכות. והנה במצרים שם היה הקליפות מהראש וכן בשאר גליות עד בגלות אדום צריכים לברר שבהם נתערבו קליפת הרגלים. וי"ל דלזה ידו אוחזת בעקב עשו דוקא שמעורב בעקב ודוק וענין התשובה הוא ג"כ להחזיר האבדה היקרה אשר נאבדה ע"י חטאיו למקום הקדושה ולהוציא בלע הס"א מפיו וזה תשובה. והנה אדם הוא ר"ת אדם דוד משיח שבשלשתן בא בגלגול ונשמת דוד היתה בלועה בקליפת מואב והוא שהעמיד עליו סיר של פורעניות כמו שע"י הסיר והאש מתוקנים כל הדברים להיות ראוי לאכילה והכל צריכים בישול לתקן חטא אדה"ר כידוע וימדד שני חבלים להמית והענין ארוך וקצרתי ולעתיד על אדום אשליך נעלי נעלי דוקא כי אז יברר הרגלים וע"ז הכל מוכן לעשות תשובה שגם הנשמות שבעקבי אדם הרע ישובו לקדושה ואז אני דורך גתה של אדום בעקב רגלי דוקא אימתי והיה עקב תשמעון כי זה צריך לברר ג"כ במצות שאדם דש בעקביו ועז"א המדרש אח"כ ועד היכן אני מיסר אתכם עד העקב ועקב כי אעשה זאת לך עד שכשישמרו את מצותי עד העקב ע"כ ומובן בעצמו בהקדמה זו:
במדרש שם ושמר ה' אלהיך לך מהו ושמר אמר ר' שמואל בר נחמן כל מה שישראל אוכלים בעוה"ז הוא שברכם בלעם הרשע אבל ברכות שברכם אותם האבות משומרים הם לע"ל שנאמר ושמר. נראה הטעם דידוע שכולם נהפכו לקללה מפני שהיה בלבו לקללם ועוה"ב הוא עולם המחשבה ולכן א"א לתת שם שכר מברכות שלו שבמחשבה היו קללות רק בעוה"ז שהוא עולם המעשה יכולים לחול כי בפעולת מבטא הפה היו ברכות. ועוי"ל כי יעקב ועשו חלקו יעקב נטל עוה"ב ועשו עוה"ז וא"כ א"א לישראל לקבל טובה בעוה"ז רק ע"י ברכת בלעם שהוא מכחו של עשו כי צריך ע"ז הסכמת עו"ג אבל לעוה"ב אין לבלעם חבל ונחלה שתחול ברכתו שם. וי"ל דז"פ הכתוב ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך וכו' וזה ע"י שברוך תהיה מכל העמים שהעו"ג יסכימו על ברכותיהם: