(שם יד) אמר נבל בלבו, בארתי בדרוש דרך אסמכתא נגד הכת שבזמנינו, הם היפוך האפיקורסים הקודמים שיצאו לחרבות רעה החקירה, וחקירתם היה סבת תאותם והפקרותם, וחדשי זמנינו כפירתם הוא מסבת תאותם ורצונם בהפקר, וז"ש הנבל אומר אין אלהים אבל כבר השחיתו עלילה מקודם ולא מצד החקירה והפלספום מכחישים בה', והראיה כי פלסופים הקודמים היו טובים עכ"פ בין אדם לחבירו, כי סבת הפקרותם היה השכל והחקירה, אבל עתה אין עושה טוב כלל, וה' משמים השקיף אם יש בין האפיקורסים האלה משכיל שידרוש ויחקור עכ"פ אחר אלהים להתפלסף עכ"פ, אבל כולו סר ונאלח רק בתאות, והראיה אין עושה טוב, הלא ידעו הרבנים שלהם שאוכלים להם ע"י שלא קראו ה', וע"י שמדיחים את העם מאמונתם, רק הם יראים מהשם ממקומות שעדיין אלהים בדור צדיק, ומבזים את העני השם מחסו בה' וה' הלא עת שיושיע ישראל מגלותם בל תאבד תקוה חלילה, הלא ידעו, ר"ל הרשעים אוכלים את ישראל, ומביאים מזה ראיה שה' סר מהם ואדרבא היה להם לדעת מה שאוכלים עמי הוא מחמת שישראל לא קראו ה', והראיה כי שם במקום שאלהים בדור צדיק פחדו פחד ולא יכלו להרע להם: