(במדרש איכה) נשקד עול פשעי, שקד הקב"ה איך להביא הרעה אם אביא בתקופת טבת ימותו מחמת צנה לכך הביא בתקופת תמוז ע"כ. וקשה דלמא משום דלא נתמלא סאתם, ונראה משום דהמרגלים הלכו רק מ' יום ומהראוי היה להיות לפי שיטת רש"י ק"ס ימים דא"י ת' פרסה על ת' פרסה, א"כ הלכו רק מ' יום ונשאר עוד ק"כ ימים, ואיתא בילקוט י"א יום מחורב שהיה עוד לגבול מדבר פארן י"א ימים א"כ ראוי להיות נוסף לק"ס ימים הנ"ל ק"ב ימים דהיינו י"א יום בחזירתה ובהליכתם לגבול א"כ לפי החשבון יהיה להם לשהות עוד בדרך ארבעה חדשים וק"ב ימים, והיה ביאתם בשני ימים לחדש טבת רק שהיה קפיצת הארץ ובאו בתשעה באב משום דמגלגלין חובה ע"י חייב ויום ביאת המרגלים נקבע בכי לדורות, וא"כ אם היו באים בטבת היה החורבן בטבת ולא היה כן, בכדי שלא ימותו מחמת צנה, וזו פי' בדברי ירמיה שהתרעם מקל שקד אני רואה בתמיה והשיב הטבת לראות ר"ל שהוא לטובה מחמת צנה, ועי"ל לפי הירושלמי דנבקעה העיר בט' תמוז עיין במהרש"א בתענית פי' על הירושלמי א"כ לפי הגמ' דשכינה נתעכבה ששה חדשים במדבר, ואיתא במד' כ"ז שהיה השכינה בארץ לא יכול האויב להתגבר כיון שנסתלקה השכינה נתגבר האויב, ועשר מסעות נסעה שכינה ובמדבר היה מסע עשירי א"כ כיון שנתעכב במדבר ו' חדשים היה המסע למדבר עשרה בטבת דמעשרה בטבת עד ט' תמוז ו' חדשים וז"ש למה נתעכב במדבר והשיב מפני שהיה עת צנה ודוק: