Eretz Chemdah, Kedoshim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(ויקרא יט ב) דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו. במד' ר' אבין אמר משל למדינה שעשו ג' עטרות למלך נתן שתים בראש בניו ואחת נטל לעצמו כך בכל יום ויום העליונים מכתירין להקב"ה ג' קדושות מה הקב"ה עושה נותן בראשו אחת ושתים בראשן של ישראל וז"ש הפייטן בשתים בראש בניו מתקינים ואחת בראש מלכם נותנים וענין השלש קדושות מבואר בת"י קדוש בשמי מרומא עילאה בית שכינתיה קדיש על ארעא קדיש לעלם וכו' ובהיות הקב"ה בקדושת שמו הגדול ית' המורה על אמיתותו הוא שם הויה המורה על נצחיותו שהוא היה הוה ויהיה וקדושה זו עצמיות אליו גם בזולת בריאת הנבראים העליונים והתחתונים למיניהם וכמ"ש בפרקי ר"א עד שלא ברא הקב"ה עולמו היה הוא ושמו הגדול בלבד ר"ל שמו המורה על אמיתתו הנצחיית בעבר הוה ועתיד. וזו הקדושה השלישית המשולשת בעצמה באומרו קדיש לעלם ולעלמי עלמיא שהוא עולמות שעברו בשמיטות אשר חלפו ועולם ההוה ועולמות הבאים אמנם שני קדושות הראשונים שהם קדיש בשמי מרומא וקדיש על ארעא הם קדושות הטפלים אחר היות נבראים מאתו וקדושתו שופע בכולם ושלשה הקדושות מפורטים בסוף הפסוק שאומר קדוש ה' הוא קדישת שם הויה ית' הבלתי תלוי בשום נאצל ונברא ונוצר. צבאות היא קדושה הראשונה קדיש בשמי מרומא על צבאות העליונים שע"ז הוסד שם צבאות כמ"ש האב"ע מלא כל הארץ כבודו הוא קדיש על ארעא. ומהיות עיקר הבריאה בשביל ישראל והם סוף מעשה הקודמת בראשית המחשבה לזה הקב"ה נותן להם שתי קדושות הבאים מצד הבריאה מהיות הם עיקר הבריאה כי כל בשמים ובארץ בשבילם נברא. ואחר כי האדם הישראלי הוא הסולם המוצב ארצה מצד החומר שהוא מתולדות הארץ וראשו מגיע השמימה מצד הנפש האחוזה בסבך עץ החיים להיותה חלק אלוה ממעל וע"ז מיוחס לישראל השתי קדושות שמצד הנפש הם קדושים בשמי רום ומצד החומר השפל אשר בכחם להפכו לשכל נפרד כמדרגת אליהו זכור לטוב שנכרת עמו ברית החיים והשלום מצד שהם קדושים על ארעא ג"כ ומצד זה בעצמו שיש להם שתי קדושות מצד היותם מורכבים מחומר וצורה אי אפשר שיהיה להם הקדושה השלישית שהוא קדוש לעלם ולעלמי עלמיא שהוא מורה על הנצחיות מהיות זה מוכרח שכל מורכב מתפרד וכמ"ש וישוב העפר על הארץ והרוח תשוב אל האלהים. ובזה יל"פ מ"ש אין קדוש כה' כי אין בלתך ודרשו חז"ל בברכות אל תקרא כי אין בלתך אלא כי אין לבלותך ב"ו מעשה ידיו מבלין אותו והקב"ה מבלה מעשיו כי כונת המקרא שבאמת בשני קדושות האחרים שהם קדיש בשמי מרומא וקדיש על ארעא יש קדוש כה' כי גם ישראל יש להם שתי קדושות אלה. אמנם באמת ב' קדושות הם טפליות הבלתי נאמרים רק אחר היות נבראים מאתו יתברך. אבל בקדושה העצמיית לו והוא הויה הנצחיית המתאמצת ברוב אונים גם יצויר כשלא יהיה שום נברא נוצר ונעשה כשמו הגדול ית' אשר בלתי תלוי בנבראים בזה איך קדוש כה' כי בשר חציר וכל מורכב מתפרד וז"ש אין קדוש כה' ומפרש באיזה קדושה מן השלש קדושות הוא מדבר ועז"א כי אין בלתך ר"ל בקדושה העצמיית אליו גם בעת אין בלתך שלא היה שום נברא ולא היה רק הוא ית' ושמו הגדול בלבד והיא היא הקדושה המורה על הנצחיות. וזה שבאו חז"ל לבאר אל תקרא אין בלתך אלא אין לבלותך שכל הברואים הוים ונפסדים ואין להם הקדושה הנצחיית רק הבורא יתברך היה הוה ויהיה:
ובזה יבואר מדרש פ' ויקהל ואל מי תדמיוני ואשוה א"כ יאמר קדוש עכ"ל. והוא תמוה. ולפ"ז נראה כי החילוק בין דמיון לשווי שדמיון הוא שדומה במקצת ושווי הוא השואה גמורה ובאמת הצדיקים יש להם דמיון עם הקב"ה בשתי קדושות. אך אינם שוים עמו בנצחיות כי האדם המורכב בהכרח מתפרד ואחר שמדמין הצדיקים שיש להם שתי קדושות מצד החומר ומצד הצורה א"כ נמנע הוא שיהיה הקדושה השלישית דהא אחר שהם מורכבים מחומר וצורה בהכרח אין להם הקדושה הנצחיית. אך מצינו בדברי חז"ל עתידים צדיקים שיאמרו לפניו קדוש והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו ר"ל מפני שלעתיד יתפשנט חומרם מעליהם ולא יהיה להם רק קדושה אחת מצד הנפש בנצחיות וקיום עולמית. אך לפ"ז יעדר מהם השתי קדושות האחרות כי יהיה למעלה מתולדות שמים וארץ ולא יהיה להם עסק עמהם וא"כ בכל זה לא ישוו להבורא יתברך שיש לו גם שתי קדושות האחרים מצד השגחתו השופע בכל ועז"א ואל מי תדמיוני ואשוה לגמרי הלא הצדיקים אין להם קדושה הנצחיית רק שתי קדושות וא"ת הא לעתיד יהיה להם הקדושה השלישית ע"ז א"כ יאמר קדוש רק קדוש אחד ולא שתי קדושות האחרות ולא יצויר אצלם השלש קדושות ביחד. וע"ז קדושים תהיו שהם ב' קדושות א' מצד הגוף קדיש על ארעא ומצד הנפש קדיש בשמי מרומא. אך מצד זה בעצמו אין לכם הקדושה השלישית המורה על הנצחיות שאי אפשר למורכב מצד הרכבתו להיות נצחיי. וע"ז כי קדוש אני בקדושה השלישית. וע"ז דייק לכתוב כי קדוש אני ולא אמר אני קדוש. והצעת המאמר כי קדוש רק אני לי לבדי מיוחסת הקדושה הגדולה הנצחיית והמרומזת בתיבת אני כשאני לעצמי בזולת הנבראים. וז"ש במד' קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקודושתכם ר"ל מקדושותיכם שיש לכם שתי קדושות מוכח שקדושתי למעלה ואין לכם קדושה המיוחדת לי בנצחיות כי אחר שיש לכם שתי קדושות כל מורכב מתפרד:
ובזה יבואר מה שמסמיך אליו איש אמו ואביו תיראו עפמ"ש שלשה שותפים באדם הקב"ה ואביו ואמו ובריאת הגוף הוא מצד האב והאם ויצירת הנפש עשה אלהים לנו. וידוע שיצירת הנפשות נעשה ביום השבת שבו שבת וינפש והיא הנפש היתירה המושפעת בשבת ואסור לשמש מטתו בלילי חול כי נפש קדושה מיחוד העליון אינה נשפעת אלא בשבת. וע"ז אחר שבאר שיש אל האדם שתי קדושות ויכול לקנות תוספת שפע ברכה וקדושה גם מצד החומר להיות קדוש על כל תולדות הארץ וע"ז סמך איש אמו ואביו תיראו כי ראוי לחלק להם המורא וגם הכבוד מהיותם שותפים בפעולת החומר אשר גם הוא מוכן לקבל הקדושה מהשלש קדושות ואת שבתותי תשמורו שמשם באה לכם הקדושה השנית הנפשיית:
ובתו"כ תניא כי קדוש אני ה' אלהיכם לומר אם מקדשים אתם עצמכם מעלה אני עליכם כאילו קדשתם אותי ואם אין אתם מקדשים עצמכם מעלה אני עליכם כאילו לא קדשתם אותי או אינו אלא אם מקדשים אתם אותי אני מקודש ואם לאו איני מקודש ת"ל כי קדוש אני בקדושתי אני בין מקדשים אותי בין אין מקדשים אותי ע"כ. ומבואר בהנ"ל כי הקדושה המיוחדת אליו ית' שהוא קדיש לעלם ולעלמי עלמיא היא עצמיית אליו גם בזולת הנבראים הרי הוא מקודש. משא"כ בשתי קדושות קדיש בשמי מרומא ועל ארעא צריך זה כביכול לנבראים שאם ישראל מקדשים עצמם אזי כן מתנהג לעומתם ברבבות קודש וקדושתו שופעת בעליונים ותחתונים ואם לאו ח"ו ונהר יחרב ויבש וכח הקדושה נעצר למעלה במקום שאין היד שולטת בו וע"ז אם מקדשים אתם עצמכם מעלה אני עליכם כאילו קדשתם אותי ר"ל כי על ידכם גם השתי קדושות אני קונה וכו' ועז"א או אינו דלמא קאי גם על הקדושה העצמיית שאם לאו חלילה איני מקודש עז"א בקדושתו אני כי קדושתי העצמיית אין לי בה השתתפות לנבראים ודוק: