(תהילים כז ד) ואמר עוד אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' כו', יתבאר היטב עפ"י ההקדמות שהקדמנו משם הזוהר דימי האדם אשר יעשה וחי בהם ומסגל בהם מצות ומע"ט ועוסק בתורה אינון יומין נעשין לבוש להנשמה, והני יומי דחטא בהון דחפין לבר עד דהדר בתיובתא, זכה תב הני יומי לאתרא. ובס' שפע טל כתב דע"י המלבוש של הנשמה ספוק בידה לישב אצל הקב"ה ולא זולת דדומה לנר בפני אבוקה כמבואר לעיל, וז"פ אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש בקשה זו אבקש שבתי בבית ה' שאוכל להשיב לבית ה' פנימה הני יומי דדחפי לבר, וז"א כל ימי חיי כל הימים אשר אנכי חי על פני האדמה שנדחפו לבר מחמת עונותי אזכה להשיבם למקומם הראשון למען אזכה שאוכל לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו ע"י המלבוש שיהיה להנשמה מאותן הימים האלה הנזכרים והנעשים לשמו. ואולי י"ל עוד עפ"י מה שראיתי נדפס בס' טעם מן משם מחות' הגאון הגדול חכם צבי ז"ל פי' בפסוק דמשלי כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים ושלום הוא ע"ד שאמרו במס' חגיגה (כ"ד ע"ב) גבי מרים מגדלא שיער נשיא דשאלה אחר כך סוף סוף הני שנין מאי עבדית, אמר אי איכא צורבת מרבנן דמעביר במיליה מוסיפנא ליה יעו"ש. הרי יש שני דברים להשיג בהן ארחות חיים, האחת האהובה ע"י למוד התורה כאמור כי בי ירבו ימיך, השנית ע"י מעביר במיליה, והנפקא מינה בשניהם הוא בתרתי, חדא דהשנות חיים ע"י למוד התורה יש לו להיות בשלום עם כל איש, משא"כ השגת החיים ע"י מעביר על מדותיו צריך למחלוקת ותו דאריכת ימים ע"י מעביר על מדותיו מוסיפים לו ימים של השני ואם נגזר עליו שנים רעים ולא טובים מוסיפין אותן השנים ממש לזה המעביר על מדותיו, משא"כ בהשיגו עפ"י התורה ישיג לשנים טובים ובמסכת יומא (דף עא) שנות חיים, איזהו שנות חיים וכי יש שנים של חיים ויש שנים שאינם של חיים, א"ר אלעזר אלו שנותיו של אדם המתהפכות עליו מרעה לטובה ע"ש. וז"ש כי בי ירבו ימיך, התורה מתפארת שבה ירבו ימיך, וכ"ת הא זולתה ג"כ נוכל להשיג אריכות ימים ע"י העברת מדותיו. לז"א ויוסיפו לך שנות חיים הן הן שנים טובים, משא"כ ע"י העברת ע"מ יהיה לפרקים שנים רעים כאמור, ועוד ושלום יהיה לך שלום ודפח"ח. ובס' טעם מן נדפס בטעות קרא דמשלי ט' כי בי ירבו ימיך דלא כתיב שם ושלום כ"א ויוסיפו לך שנות חיים, והגאון חכם צבי ז"ל נתכוין להאי קרא (שם ג') בני תורתי אל תשכח כו', כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך ע"ש. הרי יש לנו ב' דרכים המשיגים אורח חיים, וז"ש המשורר אחת שאלתי מאת ה' בקשתי ממך להשיג ארחות חיים באחת משתי דרכים הנ"ל. ודייק מאת ה' שחיים הללו לא אקח מחיי ב"ו הנגזר על חברו רק מאת ה' אשאל שהוא יוסיף לי חיים. והוא ע"י שבתי בבית ה' אוהל תורה שנקרא בית ה' מאחר שאין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה, ובזה אשיג כל ימי חיי אשר יהיו נקראים ימי חיים, דזולת קניתה עפ"י התורה. אלא ע"י העברת המדה אולי ישיג ימים שאינם של חיים כאמור. ועוד יש לדאוג שלא יהא בשלום ואפשר יגיע מזה פסידא רבא, כי אולי אהיה לפרקים כמסייע לחברי שיהיה נענש על ידי. ואמרו חז"ל שאין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה מי שחברו נענש ע"י. וזה שדייק דעל ידי שאשיג ימי חיי עפ"י התורה ולא מהעברת על מדותי, אזכה לחזות בנועם ה' שלא אהיה נדחה ממחיצתי ח"ו משא"כ אם אבוא להשיג ע"י מעביר על מדותי. ובזה בארתי דברי קהלת (ז') אל תבהל ברוחך לכעוס, כי כעס בחיק כסילים ינוח, אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה. והיינו דמקודם אמר שראוי להיות כובש כעסו ולהעביר על מדותיו ויזכה עי"ז לאריכת ימים רק פן תשיג ימים שאין בהם חפץ דהיינו ימים רעים דלא אקרי שנות חיים. ותאמר מה היה שכרי כי ימים הראשונים היו טובים מאלה. לז"א כי לא מחכמה שאלת על זה, דאם השגת שנות חיים ע"י חכמה שהיא התורה היו מוסיפים לך שנות חיים ולא היו הימים הראשונים טובים מדהשתא, רק השגת אריכות ימים לא ע"י חכמה כ"א ע"י העברת על מדותיו: