Eretz Chemdah, Ki Tavo
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(תהילים כז ה) ובזה נ"ל לבאר גמ' דברכות פ' תפלת השחר (דף כח ע"ב), ת"ר כשחלה ר"א נכנסו תלמידיו לבקרו אמרו לו רבינו למדנו אורחות חיים ונזכה בהן לחיי עוה"ב, א"ל הזהרו בכבוד חבריכם ומנעו בניכם מן ההגיון והושיבום בין ברכי ת"ח, וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים ובשביל כך תזכו לחיי עולם הבא יעו"ש. ויל"ד חדא אמאי כפלו התלמידים למדנו אורחות חיים ונזכה בהן לחיי העוה"ב. וביותר יל"ד וכי בקשו להורות להם דרך המפורש בתורה, ראה נתתי לפניך החיים והמות ובחרת בחיים, אטו לא ידעו דע"י התורה והמצות ישיגו אורח חיים, אבל לדרכנו א"ש שהם בקשו על חיי עולם הזה שיאריכו ימיהם רק שע"י העברת על מדותיו אם ישיגו ארחות חיים פן יודחו ממחיצתו של הקב"ה ע"י שחברו יהיה נענש על ידיהם, ועקר תכליתו של עוה"ב צדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה, לזה דייקו שאעפ"י שנזכה לארחות חיים, עכ"ז נזכה לחיי עוה"ב בלי שום עונש, וע"ז השיב להם הזהרו בכבוד חבריכם למען לא תבואו לידי שום מחלוקת להיות קונה החיים מצד מעביר ע"מ, רק זאת עשו ותחי נפשכם, עסקו בתורה כ"כ עד שתהי לכם לחוק קבוע כ"כ שתמנעו בניכם מן ההגיון. והושיבום בין ברכי ת"ח, וכשאתם מתפללים כו' ע"ד שאמרו (שם כח) א"ל ר"י איכא סבי בבבל תמה למען ירבו ימיכם על האדמה כתיב, כיון דאמרי דמקדמי ומחשכי לב"כ אמר היינו דאהני להו, ודריש לה מקרא ודייק ובשביל כך אם יהיה לכם אריכות ימים וארחות חיים בשביל תורה ותפלה תזכו גם לחיי העוה"ב, לכנס לפנים מהמחיצה, ולא תהיו נדחים ח"ו. ועוד נ"ל לכוון בלשון שאלת התלמידים מה שאמרו לשון כפול, הוא עפמ"ש בעל גדולי תרומה בספרו בינה לעתים פירוש דהא דאמרינן זכרנו לחיים למענך אלהים חיים, הוא דעיקר בקשתנו לחיי עולם הזה כדי שנוכל לתקן את דרכנו ולהשיג עי"ז עוה"ב וכמאמרם יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, וז"ש לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה. דייק שעקר החיים יהיה לספר מעשי יה, והנה אם ח"ו לא בתורת ה' ובעבודתו יבלה זמנו נחשב למת, כמאמרם שם פ"ג (די"ח) רשעים בחייהם קרוים מתים, וזה פירוש לא אמות בזמן שאני אחיה, וכי לשון אם, ודפח"ה. וז"ש למדנו ארחות חיים, וכ"ת בלבבך שזה ענין רע לבקש חיי שעה, לזה דייק כי כונתנו לשם שמים. כדי שנזכה בהן באותן הפנים שבעוה"ז חיי עולם הבא, ומדוקדק מאד תיבת בהם שאמרו. ועוד יאמר בפי' דהאי קרא דהרי יל"ד במאי דקאמר אחת שאלתי, וכי רק שאלה אחת יש לנו לשאול הלא הרבה, והרבה שאלות יש לנו לשאול מאתו יתב' אם בהצלחות זמניות החולפות כמו החיים ובריאות הגוף ופרנסה. ובפרט בעתים הללו שאין לך יום שקללתו מרובה משל חברו, ובכל יום ויום השפע מתמעטת והולכת. ואמרינן ספ"ב דשבת (דף לו) תלתא נשתני שמייהו וחדא מנהון פתורתא, ושמעתי לפרש משום דבזמן שהיה ביהמ"ק קים היתה ההשפעה הולכת לישראל ואו"ה התפרנסו מתמצית שלהם, ועכשיו בעו"ה להיפוך, וז"א דמעיקרא היה לנו פתורא שלחן הגדול שהיה השפע מתרבה לישראל ונתקיים בנו זה השלחן אשר לפני ה', ועכשיו בעו"ה נשתנה שמיה ונקרא פתורתא ואנו אין לנו אלא פתורתא קטן, וגם זה בדוחק גדול, ואם לשאול על גדול בנים שלא ימותו כשהם קטנים בעון אבותם, כמאמרם שם שבת (דף לה) מפני מה בניו של אדם מתים כשהם קטנים ח"א בעון מזוזה וח"א בעון ת"ת, בפרט מחמת חטאת נעורים שגורם מיתת בנים קטנים ר"ל כאשר הארכתי בדרוש שובבי"ם. וכי המעט שאלות רבות להנצל מנזקי עולם כמו יסורים שנאת חים ושארי תקלות כל יום, ואיה איפה שאלה הגדולה על מחילת חטא ועון שרבו משערות ראשינו, ובפרט עון בטול תורה ובזמן הבית היה לנו על מה להשען בכל יום שני תמידין אשר עבורם לא לן אדם בירושלים בעבירה, כי תמיד של שחר היה מכפר על העברות שבלילה, ותמיד של בין הערבים היה מכפר על עברות שביום, ובהגיע תור הזמן הזה היה לנו בטחון מוספק על עבודת היום ושני שעירים לכפר, והקול מבשר ואומר סלחתי בלבון חוט שני, איה איפוא עכשיו בעו"ה שחסרנו כל אלה על מה אנחנו יושבים פה ועל מה אנו בוטחים שאין לנו מקדש, ובכל יום ויום בעו"ה הטומאה מתגברת והולכת כאשר האריך השל"ה, ואמרתי ז"פ הפסוק בישעיה (נח) קרא בגרון אל תחשוך כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם, וכבר בארתי פסוק זה בכמה אופנים, וכאן לא באתי לפרש אלא מה שצריך לעניננו, דיל"ד דמעיקרא קאמר שיגיד לעמי פשעם דפשע הוא החמור בעברות, ואח"כ סיים ולבית יעקב חטאתם שהוא הקל דהיינו שוגג איפכא הול"ל, אבל לדרכנו יאמר כך דמצינו דלשון חטא הוא לשון חסרון כדכתיב במלכים (ב' א') והיה כשכב אדוני המלך והייתי אני
ובני שלמה חטאים, ופירש"י היינו שאהיה אני ושלמה בני חסרים מן המלוכה ע"ש, וז"ש הגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם, פי' החסרון שלהם שהקרבנות שמכפרים על העונות חסרים והוא בית יעקב שהוא הבהמ"ק, והוי תרתי לריעותא, הפשעים שהרבו לפשוע ובית המקדש חסר, ועתה אין הדבר הזה תלוי אלא בתשובה, לכן הוא אומר קרא בגרון אל תחשוך מלשוב אל ה', רק כשופר הרם קולך שהוא לשון שפרו מעשיכם, מאחר שעצמו הפשעים, ובית יעקב חסר, ועל מי לנו להשען, אם לא לכו ונשובה אל ה', הרי הרבה והרבה יש לנו לשאול ולהתחנן כמו שזכרנו, ויתר על כולם גלות השכינה, והיינו ע"י עונותינו כאמור, ובפשעיכם שלחה אמכם, ואיך קאמר אחת שאלתי ולא יותר. ונ"ל לומר עפ"י מה שכתבתי על הפסיק בישעיה (נא) אנכי אנכי הוא מנחמכם, מי את ותיראי מאנוש ימות, ומבן אדם חציר ינתן, ותשכח ה' עושך. והוא עפ"י דאיתא בתיקונים וז"ל וי להון לב"נ דקב"ה אסיר עמהון בגלותא ושכינתא אסירת עמהון ואתאמר בה אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים ופורקנא דילה דאיהו תשובה אמא עילאה איהי תלויה בידיהון דאיהי חמשין תרעין דחירי עמה לקבל חמשין זמנין דאדכר יציאת מצרים באורייתא דא הוא ויפן כ"ה וכ"ה באלין חמשין אתון דמיחדים ליה פעמים בכל יומא שמע ישראל דאית בהו כ"ה וכ"ה אתיין, וירא כי אין איש דאיתער לה בגינייהו, ואיהו משגיח מן החלונות דאיתמר בהון חלו נא פני אל ויחננו להאי דאיתמר ביה אל נא רפא נא לה, דאסוותא דיליה בידיה דאיהי פשוטה לקבל שבים, וירא כי אין איש, ואיהי בעד החלון נשקפה ותיבב בתרועה דאיהו יבבא דאתאמר בה כו', ועוד משגיח מן החלונות אלין חלונות דבי כנישתא דאבא ובנוי אינון בבהכ"נ אסורין ואיהי בכל יומא אשגחא עלייהו ויהיב לון מזונא, ויפן כה וכה, אי אית מאן דאיתער בתיובתא לתברא בית אסורין דלהון, הדא הוא דכתיב לאמר לאסורים צאו ולאשר בחשך הגלו, ויפן כה וכה וירא כי אין איש, אלא איש לדרכו פנו לעסקין דלהון, באורחין דלהון, איש לבצעו מקצהו בבצעא דהאי עלמא לירתא דהאי עלמא' ולאו אינון מסטרא דאלין דאיתאמר בהון אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע אלא וירא כי אין איש, אלא כולהו צווחין בצלותא ביומא דכפורי ככלבים הב הב לנו מזונא וסליחה וכפרה וחיי, כתבנו לחיים, ואינון עזי פנים ככלבים כו', ואינון ערב רב דכל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין עכ"ל. וז"ש מי את ותיראי כלומר ממי וממה אתה ירא ליום הדין מאנוש ימות, שלא תמות בשנה זאת, וע"ז אתה מבקש הב לן חיי, ומבן אדם חציר ינתן, כלומר שאתה דואג על פרנסה, ואפשר שדייק ומבן אדם שאתה דואג על גידול בנים שהוא בן אדם, אבל על העיקר נעלם ממך, ואומר ותשכח ה' עושך שאת ה' שוכח לבקש רחמים על גלות השכינה, שהוא בקשת הרחמים הנוגע אל השכינה, ואולי כוונת אנשי כנה"ג בתפלת י"ח כי לישועתך קוינו כל היום שעיקר מה שאנו מקוים לישועתך היינו לישועת ה' שיפדה השכינה מגלות, ושמעתי שזה כוונת המשורר בתהלים (ק') ימלא ה' כל משאלותיך, שעיקר הגלות ריחוק שם הוי"ה ב"ה, שאין השם שלם עד הקץ, וז"ש ימלא ה' שימלא שם הוי"ה ב"ה במלואו זה יהיה כל משאלותיך. ויותר דמיתי משל למלך בו"ד שהלך למלחמה והעביר קול במחנהו כל מי שינצח את שונאו יעשרהו בממון רב ועושר גדול, או שיתן לו נכסים רבים, או יעשהו לשר גדול, או שיתן לו בתו לאשה, והיו בהם כמה גבורי חיל שעשו נקמה בשונאיו ובחזירתם מהמלחמה, יש מהם שבקשו עושר רב, ואיזו מהם בקשו שררה וגדולה, ואיזה מהם בקשו נכסים רבים, והיה שם פקח אחד והתחיל לשחק עליהם ואמר כלום שאלתם אלא דבר פרטי, אני אבקש דבר אחד ויהיו לי שאלות כלכם, ונוסף עליהם כהנה וכהנה, והוא שאבקש שיתן לי המלך את בתו לאשה וממילא יתן לי כל משאלותיכם והרבה יותר. ככה יקרה לב"י שבודאי יש להם לשאול מאת הקב"ה הרבה והרבה כמו שזכרנו, וכמ"ש המשורר (קכ"ט) רבת צררוני יאמר נא ישראל, ואולי י"ל שיש לי רוב צרות ורובם הם מחטאת נעורים שגורם עניות ומיתת ילדים ויסורים קשים כמבואר בדרוש שובבי"ם, וז"ש רבת צררוני שצרות רבות הם צררוני והם מנעורי מסבת חטאת נעורי. ואין כאן מקומו להאריך. וז"ש המשורר ודאי שיש לך לשאול הרבה רק איעצך לשאול שאלה כוללת והיינו שעיקר שאלתך תהיה ימלא ה' שיתמלא שם הוי"ה ב"ה ויבוא גואל צדק, ובזה תשיג כל משאלותיך, וז"פ מקרא הנ"ל אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש, שיש לי שאלה אחת הכוללת את כל השאלות, והיינו שיש לי לבקש שבתי בבית ה' שאשוב מהרה אל בית ה', ובזה יהיו כל ימי חיי, דאותן הימים והשנים שאני בגלות המר לא נקראו ימי חיים כי הם אינם חיים, כאשר הזכרנו מאמרם במסכת יומא הנ"ל, דאותן ימי רעים לא נקראו שנות חיים, רק אחר שאשוב לבית ה' אותן הימים שאחיה אח"כ הם יהיו עיקר ימי חיי, ועיקר תכלית מה שאני מקוה על הגאולה לא למעני אלא למען כבוד ה' לחזות בנועם ה' כנאמר נעימות בימינך נצח, דמיום שחרב בהמ"ק השיב ימינו אחור ונשבע ה' בימינו שלא יחזירנה עד בא הקץ וזאת אזכה שאחזה בנועם ה' שהוא בימינו, ויש לפרש ג"כ שקאי על התורה שהיא ג"כ מימינו כדכתיב מימינו אש דת למו שבעו"ה בגלות המר התורה מושפלת עד לעפר, וגם התורה נקראת נועם כדכתיב דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, ובמ"ר בפסוק זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו, א"ר אבין אין אנו יודעים במה לשמוח אם בהקב"ה אם ביום בא שלמה ופירש נגילה ונשמחה בך בתורתך בך בישועתך. ויאמר לדברינו שע"י הגאולה לא יודחה יומא לבר להיות נכנע היצה"ר ויהיה לנו שמחה ביום שלא יודחה לבר, וגם לה' הישועה שיתמלא השם הוי"ה ב"ה ויהיה נעימות התורה ג"כ. וז"א א"י במה לשמוח אי ביום שלא יהא נראה ונדחה לבר אי בהקב"ה שיתמלא שמו הקדוש ב"ה ופי' שהע"ה שעיקר השמחה יהיה לכבוד ה' ותורתו והרבה יש לדבר מענין זה: