(שמות ל יב) ולא יהיה בהם נגף. רבינו בחיי כתב ענין הנגף במספר לפי שאין הברכה שורה בדבר המדוד ולא בדבר המנוי וא"כ ע"י המנין מוכרחים להתמעט ח"ו ושרש הדבר כי כל עניני ההנהגה והשפעת השפע הם הכל נסים נסתרים כמ"ש הרב שם שכל שאינו מאמין בדבר זה אין לו חלק בתורת משה ולזה אין הברכה שורה רק בדבר הסמוי מן העין שאז הוא נס נסתר משא"כ בדבר המדוד אין מי שזוכה לנס פרהסיא. ובזה יל"פ מ"ש בתרי עשר והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר וכבר עמדו הקדמונים שפתח והיה מספר ואח"כ אשר לא יספר ולפ"ז יש לפרש משום דבאמת לעתיד שיהיה ישראל בתכלית מדרגת השלימות אז יתנהלו על מבועי מי מנוחות בנסים גלוים ומפורסמים ואע"פ שיספרו יהיה הברכה שורה בהם. וז"ש והיה מספר בני ישראל גם ע"י מספר יהיה כחול הים אשר לא ימד שיתכן בו מציאות הברכה ומבאר הטעם מפני שבמקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי וע"י שלמותם יזכו לנסים מפורסמים: