Eretz Chemdah, Ki Tisa
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(שמות ל יג) מחצית השקל בשקל הקדש. בשקלים תנן במתניתין באחד באדר משמיעים על השקלים ועל הכלאים, הנה מה שנתנו הזמן באחד באדר י"ל כללא דחז"ל במ"ש בברכות האי מאן דעל למתא ודחיל מעינא בישא לנקוט זקפא דימינא בידא דשמאלא וזקפא דשמאלא בידא דימינא ולימא הכי אנא מזרעא דיוסף קא אתינא דלא שלטה ביה עינא בישא דכתיב. בן פורת יוסף בן פורת עלי עין אל תקרא עלי עין אלא עולי עין ונאמר וידגו לרוב בקרב הארץ מה דגים שבים המים מכסים אותם ואין עין הרע שולטת בהם כך זרעו של יוסף. וצריך להבין מה תוכן הסגולה הזו. ונראה דמצינו ביוסף שמזלו דגים וגם נאמר בו בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו שהוא מזל שור שהוא ראשון למזלות ומלך על כולם כי טלה בטלו במכות מצרים והוסר כחו כידוע והענין דסוף מעשה במחשבה תחלה וכל דבר שבקדושה ראש וכלל בהסוף וסוף בראש וידוע שכל שהדבר משתלשל למטה כן יתוסף בו הרבוי והפרוד ומשם יפרד כדרך התרבות עלה ועלול משא"כ למעלה ראש אין שם רבוי אך לעומת כל מה שיורד ההשתלשלות למטה כן יגרע כחו משא"כ בתחלה כחו גדול עד מאד. והנה מזל דגים שהוא סוף המזלות הוא מורה על הפירוד והריבוי הנמצא בסוף המעשה וע"ז נאמר וידגו לרוב משא"כ במזל שור הראשי אין בו כח הרבוי אבל יש בו כח החוזק אשר נאמר עליו וקרני ראם קרניו:
ולפ"ז חודש אדר הוא מזל דגים שהוא סוף כל המזלות ויש בו כח הרבוי אבל בדרך הטבע במקום הרבוי אין בו כח החוזק וכחו חלוש לזה תיכף אצל זה מתחיל כח השור בקרניו הוד והדר בהם עמים ינגח כי סוף וראש כלולים כאחד וע"ז נמשל יוסף לשני הדברים והבן. והנה במקום הרבוי צריך שמירה מעין הרע לזה צריך שיהיה מכוסה וכן אור הירח שהוא סוף כוכבי לכת הוא מכוסה עד לעתיד. ובזה יובן הסגולה הנפלאה הנ"ל לעין הרע כי ידוע דכל דבר נכלל בעשר ולעומת באדם התחתון חותם תכנית הבריאה כרת לו ברית בין עשר אצבעות ידיו ואצבע אגודל ימין הוא ראש המחשבה ואצבע אגודל שמאל הוא סוף המעשה לזה צריך לקרב סוף המעשה במחשבה תחלח ובזה ינצל מעה"ר וכן מזל דגים סמוכה אל מזל שור וקרני ראם קרניו. ובזה יובן מ"ש במד' אתם מכרתם בנה של רחל בעשרים כסף לזה צוה אותם על השקלים כי מה שפגמו בבנה של רחל ששם סוף המעשה מקום הרבוי ומשם יפרד ובמקום המנין צריך כופר נפש להנצל מעה"ר ובלא"ה היה כח יוסף מנין שאין ע"ה שולטת אבל ע"י כן צריך להם מצות שקלים וע"ז המצוה היא באחד באדר שהוחל בו מזל דגים והגמר בניסן שגובר בו מזל שור בכחו:
ובזה יבואר מ"ש ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטובה למען עשה כיום הזה להחיות עם רב כי על ידי זה בא מצות השקלים לכפר על הרבוי ובא לעומתו מדה כנגד מדה באדר חדשו של יוסף ועז"א אלהים חשבה לטובה שעל ידי המכירה יעשה כיום הזה ר"ל חדש אדר שהוא יום הגורם כענינו של יוסף להחיות עם רב ולכפר על הרבוי. וקצור הדבר כשסוף המעשה שהוא מקיים הרבוי נכלל בשרשו שהוא מקיים האחדות אז אין חשש רע כי הכל מיוחד במקום האחדות משא"כ כשיש ח"ו פירוד בין הדבקים כנ"ל מה שצריך לתת אגודל שמאל שהוא סוף המעשה המורה על הרבוי ביד ימין שהוא ראש המחשבה ושם אין רע וכן צריך להוריד כח העליון בתחתון ועל זה נקראו ישראל שבעים נפש שכולם גם הרבוי שלהם הוא ממקום האחדות משא"כ בעו"ג שהם מכמה מינים וע"ז שש נפשות. ועל זה מזהירן על הכלאים של שני מינים שאסור לאחדם לקשרם ולחברם ועל זה היה הצווי של מחצית השקל כי הרבוי ואינו כל מין ומין לבד אבל הוא רק חצי מהאחדות והענפים הדבקים בשרשם האחד יתעלה ועל זה אמר לתת את תרומת ה' עפמ"ש המקובלים א' תרומת מעשר י' מעשר מאה חולין שהוא השתלשלות המטה ברבוי ועז"א יואב יוסף ה' עליהם מאה פעמים שהוא חולין של התרומה וכן הוא א' ממאה מערכין של בן עשרים שהוא חמשים שקל וקצרתי רק רשימת מילין כתבתי המעיין יעמוד והמבין יבין:
בילקוט זכרני ה' ברצון עמך. אמר דוד רבש"ע כשתעשה ישועה על ידי מרדכי זכרני ברצון עמך אמר הקב"ה חייך איני מזכיר קדמך איש יהודי וכו' ואחר כך איש ימיני. ונראה ע"פ מ"ש במגילה (פ"ק י"ב) קרי' יהודי וקרי' ימיני וכו'. אמר רב נחמן מרדכי וכו' וכו' ורבנן אמרי משפחות מתגרות זו בזו משפחת יהודה אמרו אנא גרמי וכו' דלא קטליה דוד לשמעי בן גרא וכו' רבא אמר כנסת ישראל דקאמרה ראו מה עשה לי יהודה ומה שלם לי ימיני דלא קטליה שאול לאגג דאתיליד מיניה המן. ופי' רש"י לאידך גיסא לצעקה ולא לשבח. משום דרבנן סברי משפחות מתגרות זו בזו משפחה יהודה אומרת אנא גרים דאיתיליד מרדכי דלא קטלי' דוד לשמעי ומשפחת בנימן אומרת אנא גרים דמנאי קאתי אם כן לרבנן הוה לשבח ולרבא לגנאי אך יש ראיה שהוא לשבח דהא מעשה דשאול היה קודם למעשה דדוד אם כן מדוע מהפך הקרא בתחלה איש יהודי ואחר כך ימיני וע"כ דלשבח דשבט יהודה אומר אנא גרים וזה היה קודם הרבה דלא קטלי' לשמעי ושבט בנימין אומר אנא גרים דמינאי קאתי וזה היה ימים אחר כך ולכך כתוב בקרא כסדר הגרמות. והשתא יבואר דאמר דוד זכרני ה' ברצון עמך שיאמר העולם לשבח ולא לגנאי ועל זה אמר הקב"ך חייך איני מזכיר קדמך איש יהודי ומזה יהיה מוכח שהוא לשבח ולא לגנאי: