(שמות לב כח) ויפל מן העם כשלשת אלפי איש. בילקוט דורשי רשומות אמרו דיני נפשות בשלשים דכתיב שלש פעמים עדה. ונראה לבאר דאיתא ברש"י אותן שלש אלפים שנפלו בעגל היו נדונים בסייף משום דאז לא נאמרה סקילה ע"ש ולפי התנחומא שהי' אז ג"כ דין חנק וזבוח וקטור בסקילה אם תאמר זבוח בסקילה וקטור בסייף והשאר בחנק אם כן צריך שלשה בתי דינים ואז לא היו בתי דינים רק שבעים ולא יותר וכתיב ויפל ביום ההוא אם כן כולם נדונים ביום אחד ואין דנים שנים ביום א' וצ"ל דהיו מחלקין לכ"ג דדיני נפשות הותר אף בכ"ג אבל לפי דורשי רשומות ודאי לא היה באפשר משום דצריך שלשים לכל מיתה והי' צריך תשעים אבל יש להוכיח כסברת רש"י באמת ולא היה נודע אז דין סקילה וחנק משום לפי הגמ' דמברך השם הוא ע"ז ושקולין הם אם כן מדוע היה משה מסופק בדין מברך את השם כיון דהם שקולים. וצ"ל שגם בע"ז לא ידע עדיין איזה מיתה ומוכח כרש"י וצדקו דורשי רשומות דזה הפלוגתא קאי על מגדף דקרא בפ' בהעלותך בודאי מברך השם לא נפק מכלל מגדף דקרא. וא"ל איך יתכן לומר שמגדף דקרא היינו ע"ז. אם כן חטאו ישא דקאי על כרת למברך השם למאי אתי בשלמא בל"ז הא דקאי על מברך השם אבל השתא דע"ז ומברך שקולין אם כן אף אם עתה מוקי כריתות של מגדף קאי על ע"ז ממילא מוכח ג"כ מברך השם משום דשקולין הם ול"ל קרא יתירא כאשר יבואר הפלוגתא בפ' מי שהיה טמא דר"נ סבר מגדף לאו מברך השם רק עובד ע"ז ולכך כתיב כרת ובמברך ליכא כרת דילפינן גז"ש חטאו ישא דהתם מפסח ראשון עיי"ש ורבי סבר מגדף היינו מברך אם כן יש כרת מפורש גבי מברך ואיצטריך חטאו ישא להיות מילף להיפוך פסח שני שיהי' בכרת ממברך השם אם כן לרבי דסבר מגדף. היינו מברך השם ואצטריך משום פ"ש אם כן אף אם תאמר דשקולין איצטריך חטאו ישא לענין פסח שני. וא"ל אם כן ישאר קושית התוס' ל"ל בדרך רחוקה כיון דיש גבי פסח שני כרת אם כן הוה תשלומי דראשון ממילא פטור מר"ת לחיוב כיון שהיה רחוק כ"כ אף בשעת אכילה לא היה מה"ת לחייב בשלמא בל"ז הא כתירוץ התוס' דאצטריך משום דשני תשלומי דראשון כר"ן דזה בזה תלוי אבל השתא דכיון דחייב כרת על שני ממילא לא הוה תשלומי דראשון ול"ל קרא עיין בתוס' ד"ה אלא למה. ז"א משום דרך רחוקה הוא מאסקופת עזרה ולא היה כל כך רחוק וה"א דחייב כרת כיון שהיה כ"כ קרוב ולא עשה לכך איצטריך לפטור מכרת. והשתא יבואר כי המפרשים פרשו דורשי רשימות הם הדורשים כל נקודות שבתורה עיין בספר נט"ר. ואם כן דוקא לדידהו שהם דורשין הנקודות אם כן יקשה למה נקיט על דרך רחוקה וצ"ל דאפי' היה מאסקופת העזרה דהשתא לפי דבריהם יתכן שפיר לומר דד"נ בשלשים כל שלא היה באפשר לומר כן משום דמוכח להיפוך דדי בכ"ג. משום כיון דסבר דרחוקה רק מאסקופת עזרה א"כ איצטריך דרך רחוקה לפטור מכרת ובאמת שני לאו תשלומי דראשון כסברת רבי וחייב כרת בשני דמגדף היינו מברך השם וילפינן פסח שני ממברך את השם כנ"ל אם כן מוכח דע"ז ומברך השם שקולין ומדוע לא ידע משה הדין של מברך השם דהא כבר נאמר בשנה ראשונה בעת העגל דין של סקילה וצ"ל כרש"י דלא ידעו אז א"כ שפיר יכול לדרוש דדיני נפשות בשלשים ודוק והפוך בה, כי קצרתי מאד: