(בראשית יב ח) ויעתק משם ההרה. הנה אמר וַיעְתֵק (ולא וַיֶעְתַק) מבנין הפעיל ולא באר מה העתיק. ונראה עפמ"ש חכמי האמת דהמזבחות שבנו האבות וכן מקום המזבח שבמשכן שבמדבר כולם היו על הר המוריה שהיה הולך עם האבות ועם ישראל במדבר ועליו היו בונים המזבח כמו שמצינו ביעקב שנעקר הר המוריה ובא לקראתו. בזה יובן מ"ש בשבת בדין סותר על מנת לבנות שהיא מל"ט מלאכות שואל איך מצינו סתירה במשכן הא לא היו קבועים ולא היה אהל קבוע ומשני כיון דכתיב על פי ה' יחנו כמאן דקבוע דמי. כי קיי"ל דסותר ע"מ לבנות במקומו הוה סותר אבל בסותר שלא ע"מ לבנות במקומו לא הוי סותר וא"כ במשכן שהיו סותרים במקום זה ובונים במקום אחר הא לא הוי סותר. אך לפי הנ"ל שבנין המשכן היה תמיד על הר המוריה שהיה הולך עמהם ממילא היה הבנין על מקום הסתירה שהכל היה על מקום הר המוריה ושפיר הוה סותר על מנת לבנות במקומו, וז"ש כיון דכתיב על פי ה' יחנו ר"ל דזה מה שעל פי ה' יחנו משום דבהעקר הר המוריה ממקומו היה מש עמוד הענן ג"כ אחר ההר ועפ"ז היו נוסעים וחונים. וא"כ היה הבנין בהר המוריה והוה סותר על מנת לבנות במקומו וזה היה ג"כ באברהם שהמזבח שבנה במקום שכם היה על הר המוריה שבא לשם ואח"כ כשנסע אברהם מאותו המקום הוליך עמו את הר החוריה ועז"א ויעתק משם ההרה שהעתק משם אם ההר שהוא הר המוריה, ועז"א ויקרא בשם ה' שכיון שראה שהר המוריה הולך עמו ממילא היה למקום המזבח דין בהמ"ק וכבר אמרו במקדש מזכירין השם ככתבו ובמדינה בכנויו לזה קרא בשם הויה שהוא שם העצם בכתיבתו: