(בראשית יב יב) והיה כאשר יראו אותך המצרים ואמרו אשתו זאת. כבר עמדו כל המפרשים אם ידע שאינם חשודים על העריות למה חשדם על רציחה שהיא ג"כ מז' מצות ב"נ ומאי נ"מ אם יהרגו אותו אם לאו בין כך ובין כך יעברו על א' מז' מצות ב"נ. ונראה כי ידוע דברי אנשי עובדי אלילים הקדמונים שכל איש שראו מופלג על בני דורו בדבר בין בחכמה בין בנוי בין בגבורה היו משתחוים לפניו ומקריבין לו קרבנות וקוראים לו אלוה וכן היו מיחסים האלהות למלכם. ופרעה מלך מצרים היה עושה א"ע אלוה ואמר לי יאורי ואני עשיתני (יחזקאל כ"ט ג') והיה חוק אצלם שאסור להדיוט להשתמש בשרביט האלהית והיה חייב אצלם מיתה כן היה המנהג למצרים ולאנשי הקדמונים וזה היה חשש אברהם כשיראו את שרה מופלגת ביופי יתנו לה כח אלהית וממילא יתחייב אברהם מיתה על שהיא אשתו כי אסור להדיוט להשתמש בשרביט אלהית ועז"א שיאמרו בתמיה אשתו זאת ומחמת זה ידונו אותו למיתה ועז"א ויהללו אותה אל פרעה אמרו ראויה זו למלך כי להדיוט אסור להשתמש רק למלך שגם לו היו מיחסים כח אלהית כנ"ל נכון: