(ויקרא יד א) זאת תהיה תורת המצורע וכו' הנה יש שני מיני צרעת א' שבא ע"י לשון הרע שנעשה מרכבה להטומאה לשרש נחש הקדמוני מה יתרון לבעל הלשון והוא נגע הפנימי המכוסה שפוגם פנימית נפשו נפש החוטאת. וע"ז אמר בברכות שנגעים אינם יסורין של אהבה והם נגעים בפרהסיא משכן הס"א וע"ז אמר והצרוע אשר בו הנגע בו דוקא שהנגע הוא פוגם בפנימית נפשו והוא פרומים יהיו בגדיו להודיע צערו לרבים. ויש צרעת הבאה גם לצדיקים עדמ"ש הני מאני דרבנן דבלי מחופיא דידהו ע"י שאינו חפץ ליתן חלק להס"א ובאה ושוכנת עליו לינק ממנו והן רק יסורין של אהבה. ועז"א אדם כי יהיה בעור בשרו וכו' שאינה שוכנת רק בבשר ועור שיש שם אחיזה לס"א משכא דחויא שנהפך מכתנות אור לעור ע"י עץ הדעת טו"ר ועז"א אדם שהוא מדרגה עליונה ועז"א יש לכהן לראות אם מראה שפל ועמוק מן העור והוא סימן שיגע גם בפנימות אם לאו. ועז"א באיוב עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשוככני חיים וחסד עשית עמדי ופקודתך שמרה רוחי כי איוב נצטרע ביסורין של אהבה והיה על שלא נתן חלק לס"א והעלה רק עולות שאין לס"א חלק ע"י אכילת הבשר כידוע. ובזה יבואר מ"ש במדרש פליאה לא נתקררה דעתו של איוב עד שהגיע לבסוכת בסוכת בסוכות כי מה שבסוכה צריך שלשה דפנות ודופן רביעי פרוץ הוא נגד שלש רוחות העולם ורביעית פרוצה אין חומה מצפון תפתח הרעה ושם משכן לס"א ונותן לה חלקה כדי שלא תשלוט אח"ז בג' רוחות המיושבים וזה הענין גם בסוכה נותנים לה חלקה ועי"ז נתקררה דעתו של איוב שראה שבאה הצרעת עליו ע"י שלא נתן חלק הס"א ע"ד השני הנ"ל. וכן בענין זה באדם שהוא עולם קטן מסוכך בג' רוחות בעצמות וגידין ורוח הד הוא צד הבטן הוא פתוח לעומת צד צפון ושם יש אחיזה לס"א ושם יורד כל המותר ואכל ושבע ודשן מנת חלקו ואין מסוכך שם בעצמות וגידין רק בעור ובשר שבכל זה יש להם אחיזה משכא דחויא ועז"א עור ובשר תלבישני דייקא כלבוש המקיף מד' רוחות ובעצמות וגידין תסוככני כסוכה המסכך רק מג' רוחות ודופן רביע פרוץ חלק לס"א ג"כ:

ומזה באו עליו היסורים לא על צד החטא ולא על עסקי לשון הרע עז"א ופקודתך שמרה רוחי שאני שמרתי ארחות פריץ ועז"א בתנחומא שהיה איוב רואה בני אדם אשה יולדת זכר וספינה הולכת בים אצבע על אצבע ותמה על הדברים האלו אמר אשא דעי למרחוק ולפועלי אתן צדק וכו' כי מבני אדם קדמאה היה קין והבל וקין היה מצד זוהמת הנחש שבא על חוה וא"כ ניתן לס"א חלק בראש כי כן מחוייב מכח הבריאה טוב ורע וקליפה קודמת לפרי. וכן אשה יולדת זכר כי ללידת הזכר שהוא מצד הרחמים צריך להקדים כח הנוקבא שתזריע תחלה בדין הקשה לתת חלק הס"א. וספינה שטה בים אצבע על אצבע. הנה אמרו חז"ל שצד צפון פתוח והמחקרים לעגו ע"ז המאמר כי היודע בצורת הכדור שהשמים מקיפם בעיגול סביב את הארץ מכל צד וכבר נתגלה זאת היום לחוק מונח. אבל באמת זולת מה שדברי רז"ל גבוהים מעל גבוהים ומדברים במקום גבוה על השמים כבודם עוד יובן כי כבר הסכימו דים אקיינוס המקיף את העולם והוא מחיצת העולם אינו מקיף רק ג' רוחות ורוח הד' פתוח מבלי גדר מימי הים. והראיה הגדולה אחת שנתגלה היום מציאת עולם חדש תחת כפות רגלינו ומי הוביל לשם אנשים ונשים וטף בהמות וחיתו יער מי העבירום את ים אקיינוס בחרבה. והנה גם לעבור את הים בספינה א"א כ"א ע"י מבטי הכוכבים והנהגתם אשר ישימו משטרם על הספנים אם לילך למזרח או למערב. והנה כחב הרמב"ם פי"ז מה' קידוש החדש דשיעור קשת הראיה שיוכל לראות הלבנה אחר חדושה הוא שיהיה רחוק מן החמה ט"ו מעלות. ולפ"ז בערך ט"ו מעלות ישתנה מבט הכוכבים ג"כ והילוך הים ואין יכולת לספנים לילך יותר מט"ו עפ"י נמוסי הכוכבים וזה שכוון במה שאמר אצבע על אצבע כי הקדמונים חלקו גוף כדור הלבנה המאיר כשהוא במלואו לי"ב חלקים וכל חלק נקרא אצבע ובט"ו ימים היא משלמת שיעור י"ב אצבעות היינו בכל יום ד' חומשי אצבע. והנה ט"ו מעלות מק"פ מעלות של חצי הכדור הוא פעם י"ב והוא שיעור אצבע וזה שיעור הילוך הספינה וז"ש אצבע על אצבע ודוק כי נכון הוא בע"ה. וא"כ מזה נודע שצד צפון פתוח ויש לה חלק לס"א הבלתי שולטת במים כנודע דכל כשפים מתבטלים במים כמ"ש בסנהדרין ומכל הראיות האלה ראה איוב שיש לתת חלק לס"א ג"כ ולפעלי אתן צדק וישר משפטנו. ומ"ש וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע ומהראוי היה לומר בהיפוך שנרפא הצרוע מנגע הצרעת. אך יובן במ"ש בראשית חכמה שבעל לשון הרע הוא במדור השביעי של גיהנם ונגע הצרעת הוא במדור הששי וא"כ בעל הנגע חמור יותר מן הנגע בעצמו כי יורד אל ירכתי בור בדיוטא התחתונה ובזה הוא רפואה גדולה לנגע הצרעת בעצמה אם תטוש מהסתפח עם הצרוע שהוא גרוע ממנו ודוק: