(בראשית מב ט) ויזכר יוסף את החלומות אשר חלם להם ויאמר אליהם מרגלים אתם וגו'. בענין מה שהעליל עליהם יוסף שמרגלים המה כבר דברו הקדמונים. ואנכי אענה גם אני חלקי ואוסיף ביאור ותבלין. כי מבואר בזוה"ק דבשעת בריאת העולם שנמלך הקב"ה עם צבא מעלה אם לברוא את האדם. מט"ט היה מסכים בבריאה. ועזא ועזאל קטרגו על בריאת האדם ואמרו מה אנוש כי תזכרנו. ויוסף היה למטה נגד מט"ט שהסכים בבריאה. וע"ז כמו שמט"ט מושל בכל העולם כן יוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר ואחי יוסף היו מכח עזא ועזאל שלא הסכימו בבריאה. ולא שח"ו שהיו מכת זה ממש , רק שנשתתפו עמהם בענין זה. ויוסף הביא את דבתם דוקא ר"ל הדבה שהוציאו על בריאת האדם. וזה וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו ע"ד שאמרו נער הייתי גם זקנתי מאן אמרו אילימא דוד מי קשיש כולי האי אלא מט"ט שר העולס אמרו שהוא זקן עתה וע"ז כי בן זקנים הוא כיון שהוא נגד מט"ט וע"ז כתוב בו והוא נער. והנה בענין הזה נזכר בדברי חז"ל שחסד וצדק אמרו יברא ואמת ושלום אמרו אל יברא. והאחים י"ל שהיו מצד כח אמת ושלום שאמרו אל יברא. וע"ז ולא יכלו דברו לשלום ששנאו אותו מפני מדת שלום. והנה הטעם של כת האומרים טוב לו שלא נברא משנברא (שהוא ג"כ מחלוקת הלל ושמאי. צד הדין והחסד) כתב מהרש"א דנמנו וגמרו טוב שלא נברא היינו שבאו למנין וראו שהלאוין מרובים על העשין והאדם קרוב להפסד מלשכר ועז"א טוב שלא נברא. וכבר כתב בספר בנין אריאל דלמ"ש דישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כעושה מצוה, אם כן קרוב יותר לשכר וטוב לו שנברא. ובזה יל"פ מ"ש יוסף אל שר המשקים גונב גונבתי מבית העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אותי בבור כי יוסף היה סבר שישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כעושה מצוה א"כ קרוב יותר לשכר וטוב לו שנברא. ואחר שראה יוסף שהשבטים גברו עליו ומכרו אותו על כרחו דישב ולא עבר עבירה אין נותנים שכר. ועל כן מצאו מקום להתגבר עליו כי האמת הוא כדבריהם. ועל זה כי גונב גנבתי מארץ העברים ומוכח דישב ולא עבר עבירה אין נותנים לו שכר. וממילא גם פה לא עשיתי מאומה שום מצות. והטעם כי שמו אותי בבור ואף שגם אינו עובר עבירות הלא מוכח ממה שגונב גנבתי דאין מקבל ע"ז שכר כעושה מצוה. והנה בחלום אשר חלם יוסף והנה אנחנו מאלמים אלמים איתא במדרש שפתרונו שאנחנו עושים מצות ומעשי יגדל ממעשיכם. ויובן עם הנ"ל כי ליוסף לפי דבריו נתנו שכר גם על מה שלא עבר עבירה וכמו שהיה בסוף שנתגדל על ידי מניעת עבירה (וגם מצד שמחשבה טובה מצרף למעשה וחשב לעשות מצוה ונאנס וכו' כאלו עשאה וזפ"ה מכל משמר נצור לבך כי ממנו פי' מהלב תוצאות חייש דאם לא כן טוב שלא נברא). והנה כיון שראה יוסף את אחיו שבאו והשתחוו לו ראה שדבריו צודקים וטוב לאדם שנברא ודן את אחיו שהם מכת עזא ועזאל שלא הסכימו בבריאה וידוע בזוהר הקדוש דשנים אנשים מרגלים הם עזא ועזאל שעל ידי שלא הסכימו בבריאה מרגלים תמיד לראות את ערות הארץ ומעשה ב"א ומקטרגים למעלה. וזה שאמר ויזכור את החלומות דישב ולא עבר נותנים שכר כעושה מצוה וטוב שנברא. לזה ויאמר אליהם מרגלים אתם מכח המרגלים עזא ועזאל המרגלים לראות את ערות הארץ. והשיבו אליו לא אדוני דמן החלום אין ראיה דישב ולא עבר נותנים שכר כעושה מצוה. דיש לפרש החלום כפשוטו דמאלמים אלמים כי על ידי התבואה והרעב היה נתגדל. וזה שאמר דהחלום מורה אשר ועבדיך באו לשבר אכל ומה שתאמר על מה שאנחנו אומרים שטוב לאדם שלא נברא שאנחנו מכת עזא ועזאל. לא כן הוא רק אנחנו מצד אמת שהוא גם כן לא הסכים בבריאת האדם שכלו שקרים ועז"א כנים אנחנו פי' רש"י אמיתיים ממדת אמת. אבל לא היו עבדיך מרגלים בעת בריאת האדם ועז"א לשון עבר לא היו. וא"ת ולמה אנחנו ממדת אמת ושלום דלא הסכימו בבריאת האדם משום דכלנו בני איש אחד נחנו דיעקב הוא מדת אמת וע"ז א"ל איש אחד דאמת מקרבן מילי' ושקר מרחקן מיליה וגם במ"ש אחד כוונו למדת שלום ועי' בס' נופת צופים. וראיה שנית והאחד איננו על שסבר טוב שנברא ואמר יוסף הוא אשר דברתי דהלא באמת האחד הזה מלך הוא: