(שמות כג יז) שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך. (חגיגה ב) הכל חייבים בראי' חוץ מאשה ועבד וטומטום ואנדרוגינוס ובגמ' כל זכורך למעוטי טומטום ומקשה טומטום ספיקא הוא איצטריך קרא למעוטי ספיקא, ופרש"י דבל"ז נדע דספק לקולא. יש להקשות בין למ"ד חצי עבד וחצי ב"ח פטור מן הראיה ובין למ"ד חצי עבד וחצי ב"ח חייב בראיה איצטריך קרא למעוטי ספק, ידוע דאע"ג דספק אחד אזלינן לקולא בתרתי ספיקי דסתרי אהדדי אזלינן לחומרא וכמ"ש המהרי"ט בישוב הק' על הר"מ מספק ממזר דאיצטריך קרא להתירו בבת ישראל וממזרת בב"א, וכן מצינו בשני שבילין אחד טמא ואחד טהור והלכו בו ב"א אחד טמא ואחד טהור דאם בא לשאול בב"א פניהם טמאים, אע"ג דכל אחד בפ"ע טהור, מעתה איצטריך קרא בין למאן דאמר חצי עבד וחצי בן חורין חייב בראיה כגון באחד שמת והניח בת וטומטום ועבד אחד והלכה הבת ושחררה חלקה שיש לה בהעבד מעתה אם יבא העבד והטומטום לשאול בב"א אם חייבים בראיה ממ"נ אחד מהם חייב אם הטומטום הוא זכר העבד פטור דהא לפ"ז אין הבת יורשת נחלה ולא היה כח בידה לשחררו והוא עבד גמור ופטור אז הטומטום חייב. ואם הטומטום נקבה הטומטום פטור והעבד חייב דהא הבת היתה כח בידה לשחרר חלקה, והוה חצי עבד וחצי ב"ח, וממ"נ אחד מהם חייב ולמ"ד חצי עבד וחצי ב"ח פטור מן הראיה יצויר שהניח זכר וטומטום ועבד והזכר שחררו וג"כ ממ"נ אחד חייב ולזה צריך קרא למעוטי טומטום וא"כ לא משום ספק נתמעט רק דאפי' יהיה ודאי זכר פטור מצד גזה"כ וממילא יהיה נ"מ דבהנ"ל נפטור שניהם: