(דברים ל יח) יאמר מקודם דבר הע"א מאמר (רמ"ה) וסוף דבריו מפ' להאי קרא בפ' אחרי כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. דצריך הבעל תשובה לאחוז בארבעה דברים הנצרכים אל התשובה. (א) צריך להרגיש בכל חטא שעשה כקטן כגדול ולהתודות על כולם. (ב) צריך לידע שעצמו של יום הכפורים מכפר ודוקא בו ביום, וממנו יראה לשוב בו ביום דוקא ולא לאחר זמן התשובה. (ג) צריך להשליך העונות בכל לבבו ולא יעשה תשובה ברמיה, כי הוא ית' יודע מחשבות ויודע הרהורי לבך אם אתה שב בכל לב או כטובל ושרץ בידו. (ד) צריך כל איש ליסר גם את חבירו וזה בזמן ששלום בין ישראל וכל ישראל כאחד חברים, וכל אחד כמו שמעיין במליה, ככה יהדר עבור חברו. וז"ש כי ביום הזה תדע שדוקא בו ביום מכפר והוא נגד תנאי ב' שזכרנו יכפר עליכם כלכם שתהיו כאחד, יכפר עליכם על כלכם בכלל שתהיו כלכם עומדים בתשובה שכל אחד מכם יעזור את חברו כתנאי ד' שזכרנו וגם להרגיש כל עבירה גדולה וקטנה ולעשות תשובה עליה ע"ז נאמר מכל חטאתיכם וזהו תנאי א' שזכרנו, והעיקר שלא תהא כטובל ושרץ בידו. ואתה דע לך כי לפני ה' תטהרו שהוא יודע מחשבות ע"ש בנותן טעם ואמרי נועם לישב גם המדרש, יש לך עם אחד יחפי רגל והיינו שמרגיש חטא הקל כמו היחף מרגיש מכשול ברגליו אף כי קטן הוא יעו"ש, וז"ש שובה ישראל שיהיה ביניכם אחדות שתהיו כלכם באגודה אחת. ובכדי שלא תטעה לפרש שהכוונה להיפוך להיות שובה היחיד לעצמך ומה לו לראות בשל אחרים. הדר מפרש קחו עמכם דברים ושובו אל ה'. והיינו בדברים מחויבים להשיב רבים מעון. שנית שלא ישוב בערמה כ"א בכל לב ונפש הוא אומר עד ה' אלהיך. וכדברי המדרש דקרינן עד בציר"י, דע כי הוא יודע ועד ונאמן עליך שהוא יודע תעלומות לבבך, וכנגד זה שהתנה להאמין שיוה"כ דוקא האי יומא מכפר. הוא אומר ידוע תדע שאין לך זמן רק עד ה' שה' לבדו יהיה אלהיך דיין שלך שהוא ביוה"כ שאז הקב"ה בעצמו דן אותך. ונגד הרגשה בכל חטא סיים כי כשלת בעונך שצריך אתה לשוב על המכשול שהוא שוגג כמו בעינך שהוא המזיד: