Eretz Chemdah, Nitzavim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(דברים ל כא) ואמר ע"ד ישוב הפסוקים בישעיה נ"ח דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, יעזוב רשע דרכו כו', ומסיק במס' ר"ה די"ח דהך קרא דרשו ה' בהמצאו מיירי ביחיד, ויחיד אימת אר"נ בר"א אלו עשרת ימים שבין ר"ה ליוה"כ, וכ' בעל ע"א בספרו שפתי דעת שז"פ הפסוק האזינו השמים ואדברה, דתשובת היחיד מבוארה בגמרא הנ"ל שהוא דוקא בעשרת ימי תשובה, אבל תשובת הרבים כל יומא זמנו היא, טעמא דמילתא דמה"ד איני מדקדק אחרי רבים כמו ביחיד, לכן זמנו של היחיד בעי"ת שכבר ע"י תקיעת שופר של ר"ה ממותק הדין וגברו הרחמים, ומש"ה הקדים הכתוב באמרו בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, אחר שאלהים הוא מדה"ד, הקדים סמוך לו השמים שהם לשון רבים שרבים יכולים טפי לעמוד בדין מיחיד, משא"כ בכתוב ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים, אחר שהשתתף מה"ר הקדים ארץ שהוא לשון יחיד וצריך טפי לרחמים, וז"כ האזינו השמים שהם לשון רבים, ואדברה אף בדבור שהוא לשון קשה, עם כל זה רבים יכולים לעמוד בו, אף שהוא דבור קשה דהיינו מדה"ד, אבל ותשמע הארץ שהיא לשון יחיד אמרי פי שהוא אמירה בלשון רכה דהיינו מדת הרחמים, וז"ש כי שם ה', השם הוי"ה ב"ה שהוא מדה"ר אקרא,
אני היחיד הצריך לרחמים, אבל בצבור הוא אומר הבו לשון רבים גודל לאלהינו אף למה"ד שרבים יכולין לעמוד בו, וסיים יערוף כמטר לקחי שמטר נוח לרבים, אבל לא ליחידים הולכי דרך, תזל כטל אמרתי שנוח לכל יחיד ויחיד ע"ש, ודפח"ח. וז"פ דרשו ה' בהמצאו היינו היחיד ימתין בתשובתו עד עת מציאת עי"ת כאמור, והיינו יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' מדה"ר, והיינו דוקא יחיד צריך להמתין עד אותה העת, אבל צבור כל יומא זמניה דאף שמה"ד מתוחה כי דרכו של מדה"ד להתרצות אצל רבים, כדכתיב הן אל כביר לא ימאס, ואע"ג דאל היינו רחמים, מ"מ בהצטרף גם תיבת הן שמספרו נ"ה והם אותיות הי"ם, הרי אלהי"ם במלואו, כביר לא ימאס נגד הצבור, וזה שסיים ואל אלהינו דהיינו רבים יכולים לשוב גם למה"ד, כי כן דרכו של מדה"ד כי ירבה לסלוח, שמרצה דוקא לרבים ולא ליחיד, הרי שנפישא זכותא דרבים שמהפך מדה"ד למה"ר ומסכים עם תשובתם, וז"ש שובה ישראל אתה היחיד צריך להמתין עם תשובתך עד אותו זמן שה' שהוא שם הוי"ה ב"ה הוא דיין שלך שהוא בעי"ת וביו"כ, אבל בצבור קחו עמכם דברים ואמרו אליו כל, בכל זמן שתרצה, תשא עון, דגבי רבים כולי יומא זמניה היא, והיינו שאמר אתם הצבור קחו עמכם דברים דבור שהוא לשון קשות, ישובו דהיינו החזירו הדברות הקשות שהוא מדה"ר אל ה' שהוא מדה"ר: