(דברים ל כה) ע"ד הפסוק בירמיה (ד) אם תשוב ואשיבך לפני תעמוד ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה, ודרשו מיניה שהקב"ה גוזר גזרה והצדיק מבטלה, ונראה ע"ד שאמרו במס' ברכות (דל"ד) א"ר אבהו מקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד, והנה העקדה נתן טעם הגון דחשיבי בעלי תשובה טפי מצדיקים גמורים, דרך משל לפני בני אדם שהיו מוטלים על ערש דוי במקום אחד, על אהד מהם עברו ימים רבים של צער אשר היה בתכלית הסכנה עד שלא נשאר בו כח לזוז זיז כל שהוא באחד מאבריו, ובחמלת ה' עליו נשתנה למעליותא כאשר הזיע עד שהתחיל מעט מעט להתרפאות, והשני נפל למשכב יום או יומים ועוד כל כחותיו עמו, רק שגבר עליו יסוד החום כל שעה ביותר, והנה המבקר חולה הראשון כאשר יצא ושאל עליו רעהו מה טיבו של החולה יענהו המבקר כי הוקל חליו, וכי יצא המבקר מבית החולה השני הנ"ל וישאלהו איש מה טיבו של החולה, ודאי יעננו המבקר כי הוא ברע, הרי דעל חולה הראשון אומרים טוב, ועל השני אומרים רע, אשר לכאורה הוא קצת תמוה, שהרי החולה השני עדיין כחו יפה כפלי כפלים מהחולה הראשון, ואפ"ה יאמרו עליו רע ועל הראשון טוב, רק ההפרש שביניהם שחולי של החולה הראשון מתמעטת, משום הכי אומרים עליו טוב, משא"כ בחולה השני החולי מתגבר והולך, מש"ה אומרים עליו רע, כך הוא אצל בעלי תשובה שחולי הנפש שלו מתמעט והולך ע"י תשובתו, כדכתיב ושב ורפא לו, מש"ה הוא טוב, משא"כ בצדיק שהאש מתגבר עליו כמאמרם בכל יום יצרו של אדם מתגבר, ונאמר אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, מש"ה לא נאמר בו כ"כ כי טוב כמו בבע"ת, אמנם איתא עוד טעם דלבע"ת יש עליו מקטרגים שעדיין רישום העבירה ניכר עליו, כמאמרם במס' יומא (דפ"ד) גדולה תשובה שזדונות נעשו כזכיות, מש"ה הוא מקורב יותר אצל הקב"ה שהוא לבדו מגין עליו מפני המקטרגים, וראיתי פי' בפסוק יחזקאל (לג) ואתה בן אדם אמור לבני ישראל כן אמרתם לאמר כי פשעינו וחטאתינו עלינו ואיך נחיה, שובו שובו כו', דהיינו שיאמרו אעפ"י שנעשה תשובה עדיין חטאתינו עלינו נשאר שוגג עלינו, והמקום לזה להשיב רבים מעון ובזה נדחה גם השוגג וכמאמרם כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו וז"ש שובו שובו דהיינו לאחר שעשיתם תשובה לעצמכם תשובו גם לאחרים ובזאת תכופר גם השוגג ע"ש ודפח"ח. וז"ש אם תשובו אשיבך שאקבל תשובתך ואל תירא מן החטא השוגג הנשאר כי לפני תעמוד ואני אגין עליך מן המקטרגים אבל זאת עשה שיכופר לך גם השוגג אם תוציא יקר מזולל אם תחזיר את הרשע למוטב ע"י שתוכיח אותו אז כפי תהיה שאתה בעצמך תוכל לדחות את המקטרגים שהיו לך עד הנה וז"כ הפסוק שובה ישראל וגדול כח התשובה עד ה' אלהיך כי שם תבוא במקום שאין צדיקים גמורים יכולים לעמוד וכ"ת למה גדלה כח התשובה כ"כ עוד יותר מן הצדיקים גמורים לז"א כי כשלת בעונך דמשום דיש לך עדיין מכשול שהוא השוגג וצריך אתה לשמירתו ית' מפני המקטרגים ואח"כ אמר עצה טובה קמ"ל לבטל גם השוגג קחו עמכם דברים דהיינו דברי מוסר ודברי כבושים להוכיח את אחרים, והיינו באופן זה שאמרו במס' ב"ב (דף פא) ההקוששו וקושו קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים, וזה שדייק שאותו דברי מוסר שתאמרו תראו מקודם שיהיו עמכם הדברים אותן דברי מוסר בכם ג"כ ממש ואח"כ תוכיח גם אמרים ושובו אותם אל ה' ובזה אמרו אליו כל תשא עון שישא לכם העון לגמרי: