(בראשית ו ט) אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים בעצמו. כי עיקר תולדותיהן של צדיקים המה בעצמם כי בריאת האדם היה שיהיה קיום באיש ועז"א ולשת גם הוא יולד בן שנולד גם הוא. ועז"א זה ספר תולדות אדם ביום ברוא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אותו שיהיה קיום באיש וזו"נ בראם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם עד"ש שור בן יומו קרוי שור לא כן אדם שיש לו בחירה. אבל קודם החטא שלא היה לו בחירה נקרא ביום הבראו ויחי אדם ק"ל שנה שר"ל ע"י שעשה תשובה. ויולד בדמותו י"ל עם דמותו שדומה לאדם, אדמה לעליון ר"ל עם הנפש הוליד כצלמו ודמותו. וכן אמר אצל שם ולשם יולד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם ר"ל במה שהוא אבי כל בני עבר נולד גם שם כמ"ש הכוזרי שהלב נשאר אצל עבר מבחר הסגולה והשאר בקליפות ע"י ובני שם עילם ואשור וכו'. ובזה לא נולד גם הוא כי לא נדמו אליו ועז"א אלה תולדות שם שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד כי מן ארפכשד יצא עבר והיה שם בעצמו בתולדה. ועז"א בצווי של נח שופך דם האדם וכו' כי בצלם אלהים עשה את האדם. ואתם פרו ורבו והוא תולדות הנפש שרצו בארץ ורבו בה הוא תולדות הגוף ועז"א לאברהם ואעשך לגוי גדול. וכן מ"ש הן לי נתתה זרע (ע"ד כי ביצחק יקרא לך זרע כי הוא היה דומה לו) ואמר לאברהם והפריתי אותך במאד מאד אתה בעצמך. איש צדיק תמים היה צדיק דורשים לשבח, בדורותיו תמים לגנאי, ועז"א כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה תמים הוא אם מעשה הטוב בשלימות ע"ד שאמר אשר יעשה טוב ולא יחטא (ר"ל ולא יחטא שלא יהיה חסרון בהטוב). את האלהים ע"ד שויתי ה' לנגדי תמיד. דרך ב' שע"י הי' מדה"ד שלא היה כולו חובה ע"פ מ"ש דברי האר"י ז"ל ועז"א אמחה את האדם וכו' מפני ונח מצא חן וכו' ועז"א בוא אתה וכל ביתך אל התבה כי אותך ראיתי צדיק לפני דאל"כ היה כולו חובה: