(במדבר כו נב) לאלה תחלק הארץ. במדרש שה"ש (דף י"א ע"ב) נאוו לחייך בתורים וכו' בחרוזים ר' לוי בשם ר' חמא בר חנינא אמר אילו פרשיותיה של תורה שהם חרוזים זל"ז, א"ר פנחס כגון הדין לאלה תחלק הארץ בנחלה מה כתיב תמן ותקרבנה בנות צלפחד וכתיב בתרי' עלה אל הר העברים הזה הר נבו וכי מה ענין זל"ז כיון דאתפלג ארעא באו בנות צלפחד ליטול חלקן ממשה ונסתלק משה מדינן הה"ד ויקרב משה את משפטן לפני ה' א"נ הקב"ה משה מדינן של בנות צלפחד אתה מסתלק ומלפני אין אתה מסתלק, עלה אל הר העברים, ע"כ והוא תמוה לרואה. ונראה דאי' בב"ב יודע היה משה דבנות צלפחד יורשות הן, אבל לא היה יודע אם נוטלות חלק בכורה או לא ומק' הא א"י מוחזקת היא ומה היה מסופק. וי"ל דלפי המדרש ופרש"י בנות צעדה עלי שור ראה יעקב אבינו שבנות צלפחד מכאן ומכאן א"כ לזה נסתפק משה בודאי א"י מוחזקת אבל נסתפק על חלק בכורה שהיה בעבר הירדן מכאן אם שייך לא' ממילא הוה מוחזקת כא"י או אין שייך ואינה מוחזקת. ואי' בשל"ה דלכך נסתלק מדין בנות צלפחד דהוא סבר שאין מגיע

להם חלק בכורה ויהיו סבורים שמפני שנאתו הוא עושה מפני שהוא חטא במדבר. והשתא יבואר דאי' ברש"י ומד' ילקוט פנחס ויאמר ה' עלה אל הר העברים בשעה שנכנס משה לארץ בני ראובן וגד אמר כמדומה לי שהותר הנדר והשתא א"ל הקב"ה ממ"נ כיון דס"ל שהותר הנדר די"ל דין א"י א"כ למה אתה מסתלק מדינם, הלא מוחזקת היא ויש להם חלק בכורה:

ובזה יבואר קושיא עצומה בדף ק"ח דב"ב. אר"י אמר שמואל בנות צלפחד הותרו לבוא זב"ז להנשא לכל השבטים דכתיב לטוב בעיניהם תהיינה לנשים ופירש הרשב"ם אעפ"י שבת יורשת נחלה נאסרה בדור הזה להם הותרה אך עצה טובה השיאן הכתוב שלא ינשאו רק להגון להם. והקשו כולם למה התיר לבנות צלפחד יותר מלשאר השבטים ונראה דאי' ברא"ם בשם הרמב"ן טעם הזהרה זו דוקא באותו הדור ולא בשאר דורות מפני שעדיין לא חלקו הארץ. ואם היתה נשאת בת היורשת נחלה לשאר השבטים היו התחומין של השבטים קודם חלוקה מתערבין זו בזו אבל בשאר הדורות שכבר נתחלקה הארץ לא הקפיד וא"כ ניחא כיון שבנות צלפחד כבר חלקו בני מנשה חלק בעבר הירדן מזה לא הקפיד שכבר הוברר הנחלה וא"ל א"כ גם לשאר בנות בני גד ובני ראובן כבר הותר אז. ז"א כיון שיעקב אמר בנבואה רק בנות צלפחד יטלו חלק משני עבריהן ש"מ ששום אחרת לא נטלה ודוק: