גיטין דף נ"ב הני בי תרי דאיגרי בהו שטנא והו מינצי כל בין שמשי אקלע ר"מ להתם עכבינהו תלתא בי שמשי עד דעבדי שלמא בינייהו שמעיה דהוה אמר ווי דאפקא ר"מ לההוא גברא מביתיה. האדם מורכב משני חלקים גוף ונפש, הגוף פועל ומנהיג בכל השבוע עוסק במלאכה וטבע וגשמיית, והנפש מנהגת ומושלת בשבת עוסקת ברוחניות, ובליל שבת שאז הגבול בין הקצוות אמרו חז"ל (פרק כל כתבי) ששני מלאכים מלוים אותו לביתו א' טוב וא' רע וכו'. רע שאז יתקבצו מלאך הרע הוא החומר שלוה אותו בששת ימי המעשה עם המלאך הטוב הוא הנפש הבא היום, ואם מצא מטה מוצעת ושלחן ערוך מלאך רע עונה אמן וכו', והיה איש אחד שהני בי תרי ר"ל גופו ונפשו אגרי בהו שיטנא. והיה במלחמה כל ערב שבת, מלחמת החומר עם הנפש מי ימשול, כי הגוף לא רצה להכין עצמו לשבת ולעזוב עסקיו הגשמים עד שאקלע ר"מ להתם, ר"מ מצא בתורתו כתנות אור בא', כי הכניע כתנות עורו וחמרו להיות אורה ורוחניות ע"י תורתו, הענין שהחומר נעשה רוחני אצלו והוא עכבינהו תלתא בי שמשי, שבתלת זימני הוה חזקה, ועבדי שלמא להכניע החומר עד שאמר ווי דאפקא ר"מ לההוא גברא מביתיה שאיני עוד בעה"ב ומושל בגוף, כי נכנע תחת האורח הבא בכל שבת שהוא הנשמה: