Eretz Chemdah, Sermons on Aggadah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שם אמר רבב"ח לדידי חזי הורמין בר לילותא דהוה רהיט אקופיא דשורא דמחוזא ורהיט פרשא כי רכיב סוסיא מתתאי ולא יכיל לי' זימנא חדא הוה מסרגין לי' תרתין חיותא וקיימין אתרי גשרי דרוגנג ושוור מהאי להאי ומהאי להאי, ונקיט תרי כסי דחמרא בידיה ומוריק מן האי להאי ולא נטפי מינייהו נטפא לארעא ואותו היום יעלו שמים ירדו תהומות הוה עד דשמעו בי מלכותא וקטלי'. ידוע שהאדם נמשל במליצת החכם מכל אדם לעיר קטנה הנסבבת ממלך גדול הצר על העיר ומסבב אותה והוא היצה"ר, ומצא בה איש מסכן והוא היצ"ט, והענין כי נמצא באדם שלשה חלוקות לשלש מחלקותיו לפי נפשו הטבעיית והחיונית והמשכלת, מן נפשו הטבעיית נמשך הכח המתאוה למאכל ומשתה ומשגל וכל תענוגות הגויה, ומן נפשו החיונית נמשך התנשאות ורגשות הרוח לכבוד קנאה וגאוה וכעס וכל עניני המדות אשר ימשכו אחרי אהבת המועיל אחריו הנפש המשכלת היא המופקדת לישר את דרכיו ולעצור בעד תאותו וגאותו ע"י כח הבחירה אשר בנפש. והנה שרש כחות התאונית והחיונית יוציאו מן החושים החיצונים אשר הובילו הרגשותיהם בנפש האדם פנימה וע"כ כחותיהם ועזריהם רבים מאד כי יתפעלו כל רגע מכל מוחש הנראה לפניו, לכן השכל שמוציא השכלותיהם מפנימיות הנפש ע"כ המשיל כח המתאוה המדמה המתעורר למלך המסבב את העיר והגוף ובונה מצודים גדולים מבחוץ ע"י החושים החיצונים והתפעלותו מכל הנראה והמוחש אל הערב והמועיל ואת הילד המסכן שהוא השכל דמה שנמצא בה בתוך העיר כי כחותיו יאסוף מפנימיות הנפש, עפ"ז מצייר שראה הורמין בר לילותא הוא הכח המדמה המטעה את האדם וקראו הורמין שמורה אצל הפרסיים על הפועל רע והשחתה כמו שבארתי במקום אחר והוא בר לילותא לפי שמותם כמ"ש שם וגם קראו בר לילותא כי כח המדמה פועל בלילה כידוע, ראהו איך רהיט אקופא דשורא דמחוזא סביב חומת העיר שהוא המסבב את העיר ובונה עליה מצודים גדולים לכבשה בחלומותיו ודמיוניו הכוזבים, ורהיט פרשא הוא השכל הרץ במהירות מתתאי כי הוא נמצא בתוך העיר ומ"מ ראה שהשכל לא יכיל לכח הדמיון, זימנא חדא הוה מסרגין לי' תרי חולתא הם הכח המתאוה והמתעורר דקיימינן אתרי גשרי דרוגנג שכח המתאוה עומד בנפש הטבעיית והמתעורר בנפש החיונית אשר שניהם הנפשות הם הגשר הבנוי על ים החיים וקראו גשר הדונג הבלתי מתקיים כדונג מפני האש ושוור מהאי להאי שהכח המדמה ירוץ מן הכח המתאוה אל הכח המתעורר להשיאו לקבץ ולעסוק במה שתתאוה תאותו ומן המתעורר ידלג אל התאוני למלאות תאותו ונקיט תרי כסי דחמרא כי היין ימליץ לשכרות כחות הנפש ביין הזמן עת יצאו מגדרם להשתכר בתאותם, וכן המדמה מסך בקרב נפשו רוח טועים ושכרות ואותו היום יעלו שמים כי ע"י כח המתעורר ירצה לעלות שמים בגאותו בעושר וכבוד וע"י כח התאוה לרדת תהומות בתאוה הפחוחית הבהמיית, שמע מלכותיה וקטליה ר"ל אין עוד שיתחזק השכל על הדמיון רק ברצון האל וע"י התורה אשר היא תלמדהו דעת איך להנצל מפניו כי שלשה הכחות שהם השכל והמעורר והתאוה נכנעו מפניו רק ע"י מלכות שמים תורתו קטלי' לו ונצח אותו:
אמר רבה בב"ח לדידי חזי לי האי אקרוקתא (צפרדע) דהוה כי אקרא דהגרוניא ואקרא דהגרוניא כמה הוה שתין בתי אתא תנינא בלעא אתא פושקנצא בלע לתנינא סליק יתיב באילנא תא חזי כמה נפיש חילא דאילנא, אמר רבה בר שמואל אילו לא הואי התם לא הימני'. יל"פ שמודיע ההבדל בין העוסקים בחכמת חיצונית ובין העוסקים בתורה שכבר ראה אקרוקתא משל על העוסק בחכמה החיצונית ומצפצף בה תמיד כצפרדע (אקרוקאדעל) שהוא גדול ונורא מצד עצמו והחכם הזה היה שקול בחכמתו כנגד אקרא דהגרוניא ששם היו שתין בתי מדרשות (אוניווערזיטעטין) ללמוד בם ששים מיני חכמות והוא עצמו ידע את כולם, ואעפ"כ אתא תנינא הנחש המסית לדרכו התאוה ובלעו והשחית את חכמתו כמו שקרה להרבה פילוסופים שבסוף נשחתה חכמתם. אבל אתא עורבא הוא הת"ח כנמשל לעורב כמ"ש חז"ל שחורות כעורב אלו ת"ח שמשחירים עצמם על דברי תורה והם אכזרים על בניהם כעורב והוא בלעא לתנינא ונצח היצה"ר וסליק ויתיב באילנא בעץ החיים תא חזי כמה נפיש חיליה דאילנא ר"ל עפמ"ש המחקרים כי עץ הדעת טוב ורע רומז לחכמה החיצונית ובו יש אחיזה לנחש להסית למינות כי השכל האנושי עלול לטעות ועץ החיים רומז לחכמה האלהית. ועז"א אזיל יתיב באילנא עץ חיים היא למחזיקים בה פוק חזי חילא דאילנא, ואמר ר"פ בר שמואל אי לאו דהואי התם לא הימני' הוא מפרש שהוא עצמו ג"כ סליק ויתיב באילנא דחיי והאמין בה' מצד החכמה האמתית ואי לא שהיה התם בעץ החיים והיה נוטה אחר החקירה לא הימני' והיה טועה באמונתו כי מצד החקירה א"א להאמין אמונה שלמה:
דרך ב' הענין שראה שנמצא באדם כח אחד אשר יש בטבעו למסור נעשו על קדושת שמו ית' וזה האקרוקתא כח הצפרדע שראה בגוף האדם וכח זה מתפשט בכל העיר הוא הגוף שנמשל לעיר קטנה היינו בכל אבריו ועיר הזאת כוללת ששים בתים כאקרא דהגרוניא היינו ששים אברים ראשיים (כמ"ש במק"א) רק אתא תנינא בלעא הוא הכח הנחש והתאוה שנמצא באדם הוא היצה"ר בולע הכח הזה עד שלא ירגישו האדם בנפשו כי התנין עומד לנגדו ואתא עורב ובלעא לתנינא ר"ל שיעמוד האדם נגד יצרו התאוני כי צריך כח האכזריות שנמצא בנפש האדם שיתאכזר ע"ע ולא יחוש על חייו ותענוגיו לכבוד ה' וזה הכח ימשול בעורב כמ"ש שחורות כעורב מי שמשחיר עצמו על דבר ההלכה כעורב, ר"ל שממשיל כח האכזריות בנפשו בל יחוש על חייו הזמניים במה שמתגבר כח זה בנפשו. וסליק ויתיב באילנא דחיי כי בסור הנחש יאכל מעץ החיים שהוא התורה להשיג מלך הכבוד ובזה תראה כמה נפיש חילי' דאילנא שע"י עץ החיים כבש כח הנחש.
דרך ג' לפרש בזה מחז"ל על דהמע"ה בשעה שסיים ספר תהלים זחה דעתו עליו, אמר לפני הקב"ה רבש"ע יש בריה שבראת בעולמך שאומרת שירות ותשבחות יותר ממני, באותה שעה נזדמנה לו צפרדע אחת וא"ל דוד אל תזוח דעתך עליך שאני אומרת שירות ותשבחות יותר ממך, ולא עוד אלא שכל שירה שאני אומרת משלתי עליה שלשת אלפים משל שנאמר וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף ולא עוד אלא שאני עוסקת במצוה גדולה וזו היא המצוה שאני עוסקת בה יש בשפת הים מין אחד שאין פרנסתו כ"א מן המים ובשעה שהוא רעב נוטלני ואוכלני לקיים מה שנאמר אם רעב שונאך האכילהו לחם, ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה חותה על ראשו וה' ישלם לך אל תקרי ישלם לך אלא ישלימהו לך. הענין שיש ללמוד מן הצפרדע בכמה אופנים להכיר טובת הבורא על ברואיו ולומר לפניו שירות ותשבחות. (א) שנמצא זאת בטבע הבע"ח וכן בטבע האדם. (ב) שכ"ש וק"ו בטבע האדם שיתרון טבעו על הבע"ח כאור השמש על אור הנר. (ג) שכ"ש האדם שמצוה עליו, וז"ש שלשת אלפים משל ר"ל ממני ילמדו הלימוד בשלשה אופנים וק"ו, ולא עוד אלא שיש בריה בכרכי הים ר"ל כי השם ברא בטבע הבע"ח הדורסין שהם שונאים להנדרסים כמו החתול להעכבר וכדומה ומ"מ הם נזונים מהם, ומזה ילמד האדם מוסר בל ירע בעיניו אם שונאו מתפרנס על ידו הלא החתול מתפרנס מן העכבר הגם שהוא שונאו, וז"ש שהבריה שבכרכי הים שנוטלני ואוכלני הגם שהוא שונאי מתפרנס ממני מזה ילמדו בני אדם לקיים מה שכתוב הם רעב שונאך וגו':