(במדבר יג ב) שלח לך אנשים. ברש"י שלח לך לדעתך אני איני מצוה אותך אם תרצה שלח. יל"פ כי אחד מן הטעמים שנאמרו בשליחות המרגלים היה למען יראו אם נמוגו כל יושבי הארץ מפניהם וזה יוכר מצד שיראו שנים עשר אנשים יחידים מהלכים את כל הארץ כאדם ההולך בשדהו ואין מוחה בידם. זה יהיה ראיה עצומה שלבבם נמם ונמק והארץ נכבשה לפניהם. והנה מבואר בפסחים דשלוחי מצוה אינם נזוקים לא בהליכתן ולא בחזירתן וא"כ אם היה הקב"ה מצוה בשליחות המרגלים מדעתו הרי בזה הם מקיימים מצות עשה פקודת ה' יתב' וא"כ אע"פ שלא יוזקו בא"י לא יהיה ראיה מזה כי נמוגו כל יושבי הארץ מפניהם כי יש לומר כי מפני שהיו שלוחי מצוה לזה לא נזוקו לז"א הקב"ה אני איני מצוה אותך אם תרצה שלח והיה שליחות זו דבר הרשות, ואעפ"כ לא נזוקו ונודע כי נמוג לב יושבי הארץ:

ובמדרש איתא שישראל בקשו לשלוח מרגלים כי כששמעו הכנענים שישראל יכנסו לארץ טמנו מטמוניות וילכו המרגלים לפניהם לעמוד על המטמוניות שנאמר ויחפרו לנו ילכו ויעמדו על מטמוניות שחפרו בארץ. והוא פלא. איך יניחו לחפש בבתיהם ובחדרי משכיתם אחר המטמוניות זה נמנע מדעת. ונראה כי ידוע שלעתיד כתב ונחתי לך אוצרות חשך ומטמוני מסתרים שיתגלו כל האוצרות למלך המשיח. והנה או"ה פשיטא שלא ידעו אם יהיה זה הגאולה האמתית אם לאו. והבחינה בזה כי בגאולה העתידה לא יהיו צריכים לריבוי מם ואסיפת מחנות בטכסיסי מלחמה כי לה' התשועה ויצא ונלחם בגוים ביום קרב. וא"כ כאשר ראו האו"ה שי"ב אנשים מלאו את לבם לעצור את הארץ באין מעצור וכל מי שהיה אומר אלו מרגלים של ישראל הם מיד נתרז כמשרש"י ממילא דמו שהוא הגאולה העתידה ויהיה המלחמה ע"י הקב"ה וממילא שוב לא יטמינו המשכיות והמטמוניות אחר שיתגלו מעצמם למשיח ה':