(שמות א יג) ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך. יש להבין למה מתחלה לא הזכיר רק שעבדו לפרעה שבנו לו ערי מסכנות ועתה הזכיר דבר חדש שעבדו גם למצרים, ונראה ע"פ מ"ש הטעם שלא סבלו גלות בא"י ולמה נכנסו למצרים הוא משום דהקב"ה אמר לאברהם כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם וא"י היתה של ישראל כי כבר קנאה אברהם אבינו בחזקה כמ"ש בב"ב על פסוק קום התהלך בארץ לזה הוכרח ירידתם למצרים. והנה למדנו להועיל בפר"ד שזה דוקא אם נאמר דקודם מ"ת כבר יצאו מכלל ב"נ וישראל קונה בחזקה משא"כ אם היו עדיין בכלל ב"נ לא קנה אברהם עדיין את א"י בחזקה כי ב"נ אינו קונה רק בכסף, ולפ"ז הדק"ל מדוע לא סבלו גירות בא"י אך יש פירוש אחד דמ"ש בארץ לא להם פי' שאינו שייך אל היושבים בה כמו ארץ מצרים שלא היה שייך למצרים רק לפרעה כי פרעה קנה אדמתם כמ"ש בפרשת ויגש ושפיר היה מן הנמנע שיהיו גרים בארץ ישראל שהיה שייך אל הכנענים כיון שאברהם אבינו ע"ה עדיין לא קנה את א"י ואינה ארץ לא להם, והנה פרעה סבר תחלה שהם עדיין בכלל ב"נ וא"כ ע"כ פירושו של מ"ש בארץ לא להם היינו של היושבים בה כמו מצרים ולזה הוכרחו לירד למצרים, והוא רצה שאף בארץ מצרים לא יחשב להם עדיין זמן ארבע מאות שנה לזה לא העבידם להמון עם של מצרים דא"כ יתקיים שפיר בארץ לא להם ויפרעו השט"ח שזהו הגלות ולא עבדו רק לפרעה בעבודת המלך ופרעה היה בארץ שלו שכל ארץ מצרים היתה שייך לפרעה ולא יוכלו לקיים השט"ח. אבל אחר שראה שכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ, והנה מחיוב הטבע הוא דמי שהוא מעונה בעבודת פרך יתמעט אצלו כח ההולדה ולפ"ז ראה שישראל מתנהגים בהנהגה למעלה מחק הטבע, וכבר נודע דסגולה זו שיהיה למעלה מהטבע הוא דוקא כאשר הם בכלל ישראל לז"א ויקוצו מפני בני ישראל דוקא וא"כ כיון שהם בכלל ישראל הפירוש בארץ לא להם הוא כפשוטו שאינו של ישראל לזה התחילו גם מצרים לעבוד בהם כיון שאין נ"מ בזה