Eretz Chemdah, Shemot
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(שמות ג יב) כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים וגו' יל"פ שאמר ליה כי, אהיה עמך היינו כמ"ד אני את דכא ובסוטה אומר מסתברא דאני את דכא שהרי ירד קב"ה על הר סיני ולא הגביה הר סיני אצלו ועז"א וזה לך האות תעבדון את האלהים על ההר הזה. עוד יבואר ע"פ מ"ש שאם היו בכלל ישראל לא היה למשה דין מלך משום דעמרם נשא דודתו והנה מבואר במדרש שאם היתה הגאולה בזמנה היתה הגאולה ע"י הקב"ה בעצמו. וידוע דאם היו בכלל ב"נ לא היתה א"י של האבות כי ב"נ אינו קונה בחזקה וממילא התחיל השעבוד מלידת יצחק כי היתה ארץ לא להם משא"כ אם היו בכלל ישראל צ"ל שיצאו קודם הזמן. ועז"א ממ"נ אם הם בכלל ישראל מי אנכי כי אלך הא אינני ראוי למלכות. ואם הם בכלל ב"נ אם כן כבר נשלם הזמן וצריך להיות הגאולה על ידך ואם כן וכי אפשר שאוצי"א אנ"י את ישרא"ל ממצרים דאם הם בכלל ישראל לא אנכי המוציא כי אינני ראוי למלכות ואם הם בכלל ב"נ הלא הגאולה צריכה להיות על ידך והשיב אמת שצ"ל ע"י הקב"ה אבל כי אהיה עמך ולמ"ש שאינך ראוי למלכות בהוציאך את העם תעבדון שאז תקבלו התורה ועתה עדיין לא נתנה תורה שתפסול עבור זה למלוכה. ובזה מבואר מ"ש ויאמר פרעה למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו ודרש במדרש אתם למה לדבריכם למה ר"ל שבא בממ"נ אם הם בכלל ב"נ ונשלם הזמן אתם למה הלא צריכה להיות הגאולה ע"י הקב"ה ואם לאו דבריכם למה איך יבואו קודם הזמן:
דרך ב' שאמר אם בכלל ישראל אתם למה ר"ל אחר שאתם באתם ע"כ הם בכלל ישראל ולא נשלם הזמן ובודאי לא יצאו ואם בכלל ב"נ דבריכם למה שאתם רוצים להשביתם ממלאכתם הלא עו"ג ששבת יום ולילה בלא מלאכה חייב וע"ז ולכו גם אתם לסבלותיכם בל תשבתו ממלאכה:
בהנ"ל יבואר ההפטרה הבאים ישרש יעקב ר"ל אם היו בכלל ב"נ שהם בחי' יעקב לא היה צריך רק השרש ולא היה צריך רבוי עם וקושי השעבוד אך אם היו בכלל ישראל צ"ל כדעת המפרשים דרבוי עם השלים המנין או דקושי השעבוד השלים ועז"א יציץ ופרח מה שהיה צריך שירבו ויפרו ע"י שהם בכלל ישראל. וגם הכמכת מכהו ר"ל וכי כמכה אשר נגזר על ישראל הכהו פרעה לישראל הלא הכם ושעבד אותם יותר מהגזירה אם כהרג הרוגיו הרג וכי הרג פרעה אותם כהרג שהיה נגזר עליהם הלא הרבה המדה. וע"ז בסאסאה בשלחה תריבנה ר"ל שמדה זו של קושי השעבוד רבה עמו בעת השליחות כמו שכתבו הרמב"ן והראב"ד דעונש המצרים היה על ששעבדו הם יותר מגירה הנגזרה וז"ש משה למה הרעות לעם הזה למה זה שלחתני ר"ל שאחר שהרעות להם בקושי השעבוד ע"כ שע"י כן נשלם הזמן למה זה שלחתני ואין אתה בעצמך הגואל כנ"ל:
ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי וגו'. ענין העשר מכות שע"י בא לגלות שלשה עקרים א) מציאות ה' כי פרעה כפר במציאותו כמ"ש לא ידעתי את ה'. ב) שהוא משגיח בארץ ג) להתיר אמונות השניות להאמין באחדות. ובזה נבדלו בס' דצ"ך עד"ש במכת דם אמר בזאת תדע כי אני ה' מציאות ה' וע"ז הורו הג' מכות הראשונות כי הפשוט לא ישונה ומים הוא מן הד' יסודות וא"א לשנותם אלא ע"י בריאה חדשה וכן צפרדע וכנים היה בבריאה חדשה. וזה מורה שיש מהוה וממציא יש מאין וג' מכות עד"ש אמר בזאת תדע כי אני ה' בקרב הארץ כי בשלשה אלה כתיב ושמתי פדות בין עמי ובין עמך שלא היו בארץ גושן וזה מורה השגחה פרטית. וד' מכות באח"ב הורו כי אין כמוהו להסיר אמונות השניות כי בפעם הזאת אני שולח את כל מגפותי וכו' למען תדע כי אין כמוני בכל הארץ ר"ל המכות אשר בפעם הזאת תכלית שתדע שאין שני לי כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ואז ותכחד מן הארץ. ואולם אחרי שבעבור זאת העמדתיך בעבור הראותך את כחי לכן עודך מסתולל בעמי כי לתכלית זה הקשה את לבבו. כדי שיוסיף להכותו ויתגלה כי ה' הוא השליט לעשות כחפצו. ולא יקשה איך הכביד לבו והסיר ממנו הבחירה או אחר שהכביד את לבו הלא לא חטא ולמה הוסיף להכותו על אלה מכה רבה והתשובה כי הוא היה ראוי לכליון חרוץ מקדם בעד קושי השעבוד. ולכן הקשה לבבו לקבל עונש הראוי עליו מקדם באופן שלא היו המכות בעבור שהקשה לבבו רק הוא הקשה לבו ברצון ה' בעבור החטא העבר כדי שיקבל עונשו בשלימות כמ"ש בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו משני הטעמים א) למען אשית אותותי אלה (על חטא העבר) ב) למען תספר באזני בנך ועי"כ וידעתם כי אני ה':
ומבואר במורה כי המצרים עע"ז היו מאמינים שיש שני התחלות א' הפועלת טוב וא' הפועלת רע. כי חשבו שא"א שמהתחלה אחת יצאו טוב ורע במציאות ובזה בארתי ענין המופת הראשון של המטה שנתהפך לנחש הלא כתוב אצלי במהד"ק. ובזה יל"פ מ"ש בפ' בא מי ומי ההולכים ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך וכו' כי לעבודת הפועל טוב לא היו מקריבים קרבנות רק היו מהקבצים כולם גדולים וטף לכבודו להללו ולשבחו. ולעבודת פועל הרע היו מקריבים זבחים לרצותו בדם אשר הוא תאות נפשו לשפוך דם כי כלל הקרבנות של עובדי האליל היה לתת שחד לפועל הרע הרוצה לשפוך דם ואליו לעבודתו לא היו מביאים הטף פן יונקים בם כידוע. ופרעה שלא היה מאמין בהתחלה אחת חשב או שיהיה עבודתם לפועל הטוב או לאוהב הרע ורצה לדעת זה ממ"ש מי ומי ההולכים ומשה השיב בבנינו ובבנותינו וגם בצאננו ובבקרנו נלך והם לפי דעת פרעה דברים סותרים עז"א יהי כן ה' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם אחר שאתם לוקחים צאן ובקר לזבוח מבואר שאתם הולכים לרצות פועל הרע לא אוכל לשלח הטף כי הלא רעה נגד פניכם מפועל הרע ואליו אל תביאו הטף רק לכו נא הגברים. ואח"כ במכת חשך שראה פרעה שבעבור שלא שלח הטף הוכה עוד במכה אחת חשב בהיפוך כי עיקר עבודתם יהיה לפועל הטוב. ע"כ אמר התנאי האחד רק צאנכם ובקרכם יוצג. ואז גם טפכם ילך עמכם. כי עפ"ז אינכם צריכים לקרבנות. והשיב משה גם אתה תתן בידינו וכו' כי ואנחנו לא נדע מה נעבוד וכו' ועל הספק נקח הטף והצאן והבקר: