(דברים יז ח) וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך. במס' זבחים (דף נד) דרש רבא מאי דכתיב וילך דוד ושמואל וישבו בניות ברמה וכי מה ענין ניות אצל רמה אלא שהיו יושבים ברמה ועוסקים בנויו של עולם אמרי כתיב וקמת ועלית אל המקום מלמד שבהמ"ק גבוה מכל א"י וכו' לא הוו ידעי דוכתא דביהמ"ק היכא אייתו ספר יהושע בכולהו כתיב וירד ועלה ותאר הגבול ובשבט בנימין ועלה כתיב וירד לא כתיב אמרי ש"מ הכא הוא מקומו סבור למבניי' בעין עיטם דמדלי אמרי ניתתי בי' קליל דכתיב ובין כתפיו שכן. ואב"א גמירי דסנהדרין בחלקו של יהודה ושכינה בחלקו של בנימין ואי מדלינן ליה מתפלג טובא כו' ועל דבר זה נתקנא דואג האדומי בדוד כדכתיב כי קנאת ביתך אכלתני עכ"ל הגמ'. שם (דף ס"ב) תניא ראב"י אומר ג' נביאים עלו עמהם מן הגולה א' שהעיד על מקום המזבח ב' שיש להוסיף עד ס' אמה וא' העיד שמקריבין אע"פ שאין בית. במס' חולין (דף פ"ג) קמוסיף אבנין וכו' וכתבו התוס' והא דאמרינן בזבחים (דף סא) כשעלו בני הגולה הוסיפו על המזבח ד' אמות מן הדרום ותי' דהתם קרא אשכח ודריש מה בית ששים אף מזבח ששים והריטב"א תירץ דבשעת בנין מותר להוסיף:

בזבחים (דף לג) לימא מסייע ליה כל הסמיכות שהיו שם קורא אני עליהן תיכף לסמיכה שחיטה חוץ מזו (פי' אשם מצורע) שהיה בשער ניקנור שאין מצורע יכול ליכנס לשם עד שמזין עליו מדם חטאתו ואשמו ואי אמרת ביאה במקצת לא שמה ביאה ליעייל ידיה ולסמוך אמר רב יוסף הא מני רבי יוסי בר' יהודא היא דאמר מרחק צפון (פי' צפון הוכשר לשחיטת קדשי קדשים רחוק מן הפתח רק כנגד המזבח) ולעביד פשפש (פי' פתח קטן בכותל העזרה בצד צפון כנגד המזבח) אביי ורבא דאמרי תרווייהו הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל. לבאר המאמרים בזבחים שהם לכאורה קשי ההבנה דבדף נ"ד קשה האב"א לאיזה ענין אתי ומה מוקשה בתירוץ הראשון דמשום בין כתפיו שכן וגם באמת למה לא תירץ מיד התירוץ דואב"א והמאמר שם (דף ס"ב) קשה למה הוצרכו כל הג' נביאים ובמה תליא זב"ז ולבאר כל זה על נכון נקדים לזה ה' הקדמות. הקדמה א דבמס' מדות (פ"ה מ"ד) גרסינן שבדרום לשכת העץ לשכת הגולה לשכת הגזית. והרמב"ם שם כתב וז"ל וכפי הנראה להם בש"ס שלשכת העץ בצפון וכו' נראה דגרס במשנה ד' שבצפון לשכת העץ לשכת הגולה לשכת הגזית. ויש להביא ראיה דגרסת הרמב"ם עיקר דאי' בזבחים (יג ע"ב) קרן מזרחית דרומית לא היה לו יסוד מ"ט אר"א לפי שלא היה בחלקו של טורף דאמר רב שמואל בר יצחק מזבח אוכל בחלקו של יהודה אמה ופי' רש"י ז"ל אמה במזרחו ואמה בדרומו על כל אורך בעובי אמה אלא סמוך לקרן דרומית מערבית כלה וכו' וכן במזרח היה כלה סמוך לקרן מזרחית צפונית וא"כ קשה הא מ"מ היו יכולים לבנות בעין עיטם ואי משום דבעינן סנהדרין בחלקו של יהודה הא עין עיטם לא היה גבוה רק כ"ג אמה כמבואר ביומא ועזרת ישראל היתה י"א אמה ועזרת כהנים י"א אמה ועד המזבח היה כ"ב אמה ועובי אמה של מזבח לצד מזרח היה ג"כ שייך ליהודה ומצד דרום של מזבח לערך שלשים אמה של מזבח הכל היה בחלקו של יהודה ממילא העזרה ומקום המזבח מצד דרום היה נ"ג אמות ושייך הכל ליהודה א"כ אף אם היה נבנה בעין עיטם ונתרחק למעלה כ"ג אמות יהיה בצד דרום אכתי שלשים אמה מחלק יהודה ושם היה יכול להיות לשכת הגזית אלמא שלשכת הגזית היתה בצד צפון ואם היה נבנה בעין עיטם היה נתרחק כ"ג אמות ולא היה נשאר בצד צפון כלל בחלק יהודה. הקדמה ב דלכאורה קשה למה להגמ' לומר הטעם שלא בנו בעין עיטם משום דבין כתפיו שכן או משום סנהדרין הא יש לומר טעם פשוט שאם היו בונין בעין עיטם א"כ היה המזבח כלו בחלקו של בנימין והיה יסוד לארבע רוחות וגמירי בעולה שאינה טעונה רק שתי מתנות שהן ארבע מפני שאין יסוד בקרן מזרחית דרומית וע"כ מפני שלצד מזרחית היה אמה בחלקו של יהודה והתירוץ ע"ז משום דהיו יכולים להוסיף על המזבח עד שיהיה אמה של מזרח בחלקו של יהודה לכך הוכרח הגמ' לשני תירוצים הנ"ל. הקדמה ג דלמ"ד ביאה במקצת שמה ביאה י"ל כדעת הריטב"א שבשעת הבנין ליכא משום הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל דמה שלא עשו פשפש למצורעים שיהיו סומכים שם הוא משום דאסור להכניס ידו דביאה במקצת שמה ביאה אבל למ"ד דביאה במקצת לא שמה ביאה א"כ קשה למה לא עשו פשפש למצורעים ומוכרח דאף בשעת בנין יש משום הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל ואסור לשנות. הקדמה ד דעל הטעם דבין כתפיו שכן יש מקום לדון דיש לומר דאף אם היה בנוי בעין עיטם והמזבח היה נמשך אמה בחלק יהודה נקרא שפיר בין כתפיו שכן שגם במקום המזבח יש השראת השכינה אבל הטעם משום סנהדרין הוא טעם מספיק. ועתה נבאר הגמ' (דף נד) דמעיקרא קאמר משום דבין כתפיו שכן דאתיא כמ"ד דביאה במקצת שמה ביאה ולפ"ז אין מוכרח דאף בשעת בנין יש משום הכל בכתב וכו' וא"כ אי אפשר לומר הטעם משום סנהדרין וכו' דהא יכלו לעשות לשכת הגזית בצד דרום כנ"ל וע"כ מה שלא בנו בעין עיטם הוא משום דבין כתפיו שכן ולא משום סנהדרין והאב"א סבר כמ"ד ביאה במקצת לא שמה ביאה וקשה מדוע לא עשו פשפש וצריך לומר דאף בשעת בנין אסור להוסיף משום הכל בכתב וגו' וא"כ יש לומר שפיר טעם משום סנהדרין דאי אפשר לשנות ולעשות לשכת הגזית בדרום אף בהתחלת בנין ועתה נבאר הגמ' (דף סב) דג' נביאים דהוכרח לנביא האחד שהראה מקום המזבח דאף אם נאמר דקדושה ראשונה לא קדשה לע"ל ועתה הוא בנין חדש מ"מ למ"ד ביאה במקצת לא שמה ביאה מוכרח דגם דבתחלת הבנין שייך הכל בכתב ואסור לשנות לכן היה נצרך לדעת מקום המזבח שהיה במקדש ראשון והנביא הב' שדרש מה בית ששים אף מזבח ששים הוא משום דעתה אזלינן אליבא דמ"ד דאף בשעת הבנין יש משום הכל בכתב מיד ה' וכו' והם הוסיפו על המזבח ד' אמות לצד דרום ומערב וע"כ כתירוץ התוס' בריש כסוי הדם דילפינן מקרא מה בית ס' אף מזבח ס' ולא כתירוץ הריטב"א. והנביא הג' הוכרח להעיד שמקריבין אף באין בית שקדושה ראשונה קדשה לע"ל שאם לא כן עתה כאשר הוסיפו על המזבח היה מקום לומר לבנות בעין עיטם ולהוסיף עוד על המזבח עד שיהיה אמה בחלקו של יהודה שלא יהיה יסוד לצד מזרח ואי משום בין כתפיו הא יש לומר כיון דהמזבח נמשך עד אמה בחלק של יהודה הוי שפיר בין כתפיו שכן כנ"ל ואי משום סנהדרין אולי הלכה כמ"ד ביאה במקצת שמה ביאה ובשעת הבנין מותר לשנות ולעשות לשכת הגזית בצד דרום ומה שלא בנו בימי שלמה בעין עיטם י"ל דב"ד של שלמה לא דרשו הדרש מה בית ס' אף מזבח ס' וא"כ לא יכלו אז להוסיף על המזבח לכן לא בנו בעין עיטם משום דא"כ היה יסוד גם לצד מזרח כנ"ל וגם היה הטעם משום דבין כתפיו שכן כיון דהמזבח לא היה נמשך כ"כ דאז הוי ודאי הטעם משום דבין כתפיו שכן. ואף שאנו סוברים עתה כמ"ד דבשעת הבנין אין משום הכל בכתב מיד ה' וא"כ היו יכולים גם בימי שלמה להוסיף על המזבח י"ל דהם סברי דזה הוא דוקא שארי בנינים ולא במזבח, אבל עתה שדרשו דמוסיפים על המזבח עד ששים שפיר יש מקום לומר לבנות בעין עיטם לכן הוכרחו לנביא הג' לומר דקדושה ראשונה קדשה לע"ל לכן לא יכלו לבנות בעין עיטם כי לא יוכל לשנות מקום ההיכל מקום שלא נתקדש בקדושה הראשונה וגם לא לשנות לשכת הגזית כי אין זה בנין חדש ובודאי יש משום הכל בכתב וכו' לכן לא בנו בעין עיטם ודוק:

אמר המו"ל זאת לא נעתק במכוון כאשר מצאתי בכתבי יד הגאון המחבר זצ"ל כי לא נמצא רק דברים מקוטעים קשי ההבנה והוספתי והארכתי לבאר הדבר, ואם לא ימצאו הדברים חן בעיני הקורא בל יאשים את המחבר רק את המו"ל: