(שמות כה ב) דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה. נשאלתי מדרש פליאה ויקחו לי תרומה הה"ד שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. נראה לפרש כי ידוע דתרומת המשכן באה לכפר על עון העגל, והנה המפרשים הקשו לפי מה שכתוב דלזה לא מחל הקב"ה לאדם הראשון על חטאו אע"ג דעבר אדם עבירה ראשונה מוחלין לו, משום שהיה הצווי ע"י הקב"ה בעצמו אין לו מחילה וא"כ גם חטא העגל למה נמחל הלא אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמעו אך שהיה להם טענה מודעה וכבר הקשו איך יתכן טענת מודעה הא דינא דמלכותא דינא, ותירצו דזה בגזירה כוללת אבל המצות רק לישראל נאמרו, אך ע"ז הא מז' מצות ב"נ היא והוה גזירה כוללת, ועל זה ויקחו לי תרומה לכפר על עון העגל, והטעם דבן נח אין מצווה על השיתוף כנ"ל הה"ד שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ישראל מוזהרים שלא לשתף ואין ב"נ מוזהרים:

דרך אמר עפמ"ש בסנהדרין אלהיכם כהן הוא כתיב ויקחו לי תרומה כשקבר את משה במה טבל, ובתוס' הקשו דאין טמא עצמו וכן איך כתיב הנני פותח אח קברותיכם ותי' דישראל נקראים בנים למקום וזה פירוש הכתוב שמע ישראל דקב"ה וישראל כלם חד על שנקראים בנים:

במדרש לא היה העולם כדאי להשתמש בזהב ולא נברא רק בשביל המשכן. ובמדרש טעם המשכן משל למלך שהיתה לו בת יחידה בא אחד מן המרחק לטלה אמר המלך לפרוש ממנה איני יכול עשה לי דירה קטנה שאדור אצלכם כך התורה וכו' אמר הקב"ה עשו לי מקדש ולפ"ז מוכח גודל חשיבות התורה בעיני אדוניו, אך יש טעם דמשכן בא לכפר עון העגל אך ממה שאמרו שהזהב נברא בשביל המשכן מוכח שהמשכן בשביל התורה משא"כ אם בעבור העגל דלמא לא יעשו עגל ולא יהיה צריך למשכן דהא הבחירה ביד האדם וז"ש הכתוב במשלי יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת ר"ל ממה שנראה שנמצא בעולם זהב ופנינים הרבה היינו דברים הרבה שראוים להיות טמונים כמו ארזים שאומר המדרש לא היה העולם כדאי לשמש בארזים רק נבראו בשביל המשכן מזה מוכח שכלי יקר שפתי דעת דהא התורה סבבה כ"ז: