(שמות כה ז) אבני שהם ואבני מלואים. בסוטה (דף ל"ו) ב' אבנים טובות היו לכהן גדול ושמות בני ישראל היה כתוב עליהם ששה על אבן זו וששה על אבן זו דכתיב ששה משמותם על האבן האחת וכו'. השנית כתולדותם ולא ראשונה מפני שיהודה מקדים וחמשים אותיות היו כ"ה על אבן זו וכ"ה על אבן זו. ר' חנינא בן גמליאל אומר לא כדרך שחלוקין וגו' כיצד בני לאה כסדרן בני רחל א' מכאן וא' מכאן וגו' ואלא מה אני מקיים כתולדתם כשמותן שקרא להם אביהם ולא כשמות שקרא להם משה ראובן ולא ראובני וכו' מקשה גמ' חמשים נכי חדא הוי ומשני יהוסף מלא היה ומקשה הא בעינן כתולדותם וכו' ומקשי כל בעלי תריסין ומאי מקשה רב נחמן בר יצחק הא בעינן כתולדותם הלא ת"ק הוא דאמר שהיה חמשים אותיות ולת"ק קאי כתולדותם כסדר שנולדו ולא כמו שפירש ר"ח בן גמליאל ודוק. ונראה משום דיש לדקדק לאיזה צורך קאמר ת"ק ששה היו על אבן זו וששה על אבן זו זיל קרי בי רב הוא. ונראה משום דתוס' מביא בשם ירושלמי אמר ר"י בנימין היה חצי מכאן וחצי מכאן על ראשון היה כתוב ימין ועל השני בנ. אמר ר' זבידא ויאות מי כתיב ששה שמותם ששה משמותם כתיב ולא כל שמותם ממילא לכך קאמר ת"ק שהיה רק ששה משמותם על אבן זו ולא כדעת הירושלמי שהיה ששה ומחצה לז"א דז"א משום דשניה היה כתולדתם ולא ראשונה ואי תאמר שהיה ימין על ראשון ממילא היה השני ג"כ שלא כתולדתם משום שהיה ימין קודם לשמות גד ואשר הכתוב בשני. אבל קשה דלמא היה נפתלי חצי מכאן וחצי מכאן ושפיר כתוב משמותם ולא כל שמותם ומנ"ל למיעקר פשטא דקרא לגמרי אבל ז"א משום דגם על סוגית ירושלמי ק' מהראוי היה לכתוב בני על ראשון ומין על הפני עי' במהרש"א שמשני משום דמצינו שכך חלקו יעקב בן ימין שנולד בדרום כדפרש"י בחומש ממילא כך חלקו. לפ"ז ממילא א"א היה לחלק שום שם אחר לב' תיבות כדי לקיים ששה משמותם ולא כל שמותם משום דבעינן כשמות דקרא להם אביהם ולא נחלק לשום שם כלל רק בנימן מצינו שאביו חלקו וזה א"א ג"כ דבעינן כתולדותם וא"א להיות ימין על אחד דיהיה גם הב' שלא כתולדותם הרי לפניך דגם הת"ק הוכרח דסבר כמו כן דבעינן כשמות שקרא להם אביהם ושפיר מקשה גמ' והא בעינן כתולדותם ונכי חדא ודוק היטב: