(בראשית מז כח) ויחי יעקב. ע"ד שכתוב (ישעיה סה כ) לא יהיה משם עוד עול ימים וזקן וכו' ופרשתי כמה ימי שני חייך והנמשך מזה. שהאדם קצובים לו ימים ושנים. שנים למשל שבעים שנה. ימים כמה יעבוד ולפי העבודה המוטל עליו. ויש שחי את שניו ולא את ימיו. ויש חי את ימיו ולא שניו. שנפטר קודם זמנו אם משלה עליו התאוה או אם כבר עשה את שלו. למשל אם שלחו א' לארץ מרחק לצורך עבודת המלך וצוהו שישב שם עשר שנים. ובכל שנה ישתדל מ' יום בעבודתו לפעמים עבודתו נשלמת לפני הזמן ושב למדינתו כלה ימים ולא השנים. ואם ישב כל הזמן ולא כלה עבודתו כלה שנים ולא ימים. ועל זה אמר עול ימים וזקן אשר לא ימלא את ימיו. ועז"א באיוב (ז א) הלא צבא לאניש עלי ארץ וכו' ופרשתי במקום אחר. ועז"א ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה. דגם בארץ מצרים היו שני חיים כי עבד עבודתו אף שהיה חו"ל. ויהי ימי יעקב שני חייו לא נחשב לפי השנים דלפ"ז היה לחיות ק"פ כיצחק רק לפי הימים שהשלים עבודתו קודם הזמן ע"ד הכתוב ושבח אני את המתים שכבר מתו. ועל ידי זה ויקרבו ימי ישראל למות. הימים קרבו ולא השנים: