(בראשית נ י) ויספדו שם מספד גדול וכבד. במס' סוטה (דף יג ע"א) איתא ויספדו שם מספד גדול וכבד כיון שהגיעו למערת המכפלה אתא עשו וקא מעכב א"ל קרית ארבע ע"ש ארבע זוגות היו אדם וחוה אברהם ושרה יצחק ורבקה יעקב ולאה איהו קברה ללאה בדידיה והאי דפייש דידי הוא אמרו ליה זבינתא אמר להו נהי דזביני בכירותא פשיטותא מי זביני ופי' רש"י שלא אטול פי שנים אלא כמותך. ופי' מהרש"א בח"א ונראה שהוצרך רש"י לפרש כן דאם לא כן מאי קאמר עשו הא דפייש דידי הוא כיון דיעקב בכור ממילא יש ליעקב קבר שלם וחלק שליש בקבר הנשאר. ולכן פי' רש"י שכך היה טענת עשו שיהיה בשוה ע"כ. אבל זה תימא כיון דיעקב קנה הבכורה באיזה כח יטעון עשו שיהיה בשוה. ועוד יל"ד מה רצה באמרו קרית ארבע וכו'. ועוד מה שאמר יעקב ושכבתי עם אבותי ודחק רש"י ז"ל בחומש לפרש השכיבני עם אבותי. ונראה משום דאיתא בבבא בתרא (דף קא) הקונה מקום לקבר נותן לו ח' כוכין ג' מכאן ג' מכאן וב' כנגד הפתח ר"ש אומר גם מימין הפתח. ומקשה גמרא הא קא מחדשי ומשני דעבד כמין נגר ופי' רשב"ם קוברים את המת בזקיפה ומקשה קבורת חמורים הוא זה ופי' רשב"ם במצרים קוברין כן. ואיתא שם במשנה דכל כוך אורך ד' אמות ורומיה שבעה ורחבה ששה טפחים עי' שם אם כן אם תאמר לעשות כמין נגר יש בקבר הארוך ארבע אמות ג' מתים. דהא כשמת תופס רק אמה אם כן שפיר אמר עשו דיתנו לו שלי שלישים די"ל ולקבר כמין נגר ובודאי לא הקפיד על קבורת חמורים. ובודאי באמת יעקב קנה הכל כמ"ש מהרש"א מטעם דאין קוברין רשע אצל צדיק. ואיתא בגמרא מצא מת פרט לעומד דלא מקרי שכיבה. ולכך אמר יעקב השכיבני עם אבותי דאני קניתי הכל ויכול אני לשכב ולא לקבור אותי בזקיפה. ולכך הקדים עשו קרית ארבע נקרא ע"ש ארבע זוגות משום דהמהרש"א ז"ל פי' דלכך קונים ח' כוכין משום דשבעה מתים מוטלין עליו לקברו דכהן מטמא להם וגם קבר לצורך עצמו הוה ה' כוכין וכן קנה אברהם עי' במהרש"א. אם כן כיון דאדם הראשון לא היה מוטל על אברהם לקברו והוא היה כבר מונח, ממילא זולת אדם וחוה קנה אברהם ח' כוכין אם כן כיון שאברהם צריך עוד ב' כוכין שהשדה אינה מחזקת רק ח' וכבר היה אדם וחוה ע"כ קנה לעשות בזקיפה מימין ושפיר אמר האי דפייש דידי: