(בראשית יט כג) השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה. וכתב בת"י שמשה עבר ימא בסוף שלש שעות ולוט בא וכו' וזו תמיה מנ"ל זה. ונראה לבאר משום דכתיב וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם. והיינו במקום אשר קבע שם אתמול להתפלל על הפיכת סדום ועד אותו מקום לוה אברהם להמלאכים כדאי' במפרשים. וגם ע"כ מחברון עד סדום לא היה חמשה פרסי וזה מוכח ממ"ש רש"י על פסוק ויבואו שני המלאכים סדומה בערב וכי כ"כ שהו המלאכים מחברון לסדום. אלא מלאכי רחמים היו. ופי' הנח"י משום דאלוני ממרא היא חברון כדכתיב וישב באלוני ממרא אשר בחברון ולוט היה בסדום ובודאי לא התרחק כ"כ כדפירש"י אם השמאל ואימינה שלא אתרחק ממך. וא"ל קושית רש"י משום דמלאכים היו ומיכאל באחת וגבריאל בשתים ולמה שהו ז"א דהא הם נתדמו כאנשים ובודאי לא שינו ענינם עיין במפרשים וש"ת ואי' במכלל יופי שאברהם לוה אותם עד פרסה כדין לרב עד פרסה. ובילקוט איתא שהלכו מאברהם אחר שש שעות. וא"כ ע"כ דממקום שלוה אותם עד סדום לא היה ארבעה פרסאות משום דאדם בינוני מהלך מחצי יום עד שקיעה רק חמשה פרסאות וא"כ כיון שרש"י מקשה למה שהו כ"כ ע"כ דהיה פחות מן חמש פרסאות דאל"כ איך מוכיח משום שהיו מלאכי רחמים דילמא משום שנדמו כאנשים הלכו טפי כדרך בני אדם כמ"ש המפרשים אלא ע"כ דהוא פחות מן ה' פרסה וא"כ ממקום שלוה אותם אברהם עד סדום הוא פחות מן ד' פרסה. וא"כ כיון שגם באותו מקום התפלל לא היה ממקום זה עד סדום ד' פרסה. ואיתא בבכורות דעד ט"ז מיל שלטה עינא דרועה שהם במכוון ארבע פרסה וא"כ כתיב וישכם במקום אשר עמד וירא והנה עלה קיטור וכו' הלא גם מקודם היה יכול לראות עד ד' פרסה אע"כ דקודם לכן לא נתהפך לא עלה קיטור עדיין עד שבא אברהם. וזה נודע לעולם יכנס אדם בכי טוב היינו הנץ החמה ובריש ברכות בירושלמי כ' מעלות השחר עד שיאיר המזרח ד' מיל ומשיאיר המזרח עד הנה"ח ד' מיל ממילא ח' מיל מע"ה עד הנה"ח ואי' בכ"י ובא"י ובנ"י דשיעור ד' מיל הוא שעה א"כ עד הנה"ח הוא שתי שעות והלך עד אותו מקום שהתפלל אתמול פרסה שיעור שעה ואז נתהפך סדום. וא"כ שפיר דבסוף ג"ש נתהפך סדום ודוק: