(בראשית כח יב) ויחלום והנה סלם מוצב ארצה. בפרק גיד הנשה ויחלום והנה סולם מצב ארצה כמה רחבו של סולם שמונת אלפים פרסאות משום דכתיב מלאכי אלהים עולים תרין ויורדים תרין כי פגעו בהדדי ארבעה ומלאך שני אלפים פרסאות ש"מ רחבו של סולם שמונת אלפים תנא עולים ויורדים בתחלה עולים ורואים דמות דיוקנא של מעלה ויורדים ורואים דמות דיוקנא של מטה ובעו לסכוניה מיד וכו'. ונראה לחבר המאמרים אשה אל אחותה. ונקדים הקדמה קטנה דאיתא בירושלמי ריש ברכות איזהו בין השמשות בתחלת כניסת החמה בעובי הרקיע עד עבר השני בין השמשות. ובחידושי כמה פעמים הבאתי דבין השמשות הוא שעה בכוון. ואיתא בפסחים פרק מי שהיה דעובי דארעא אלף פרסה ועובי דרקיע כעובי דארעא ממילא החמה הולכת בשעה אחת אלף פרסאות ולפי הגמרא החמה מקפת כל כ"ד שעות אורך הכיפה ובין השמשות אינו מן היום ולא מן הלילה אם כן הוה הכיפה כ"ד אלף פרסאות וכל שיש בהקיפו ג' יש בעוביו א' הרי אמצע העיגול הוא במכוון דוקא שמונת אלפים פרסאות ושפיר הוה הקיפו כ"ד אלף. ולפ"ז יש להק' לפי המדרש דפי' עולים היו אותן המלאכים שנדחו חוץ למחיצתן גבי לוט ולכך כתיב עולים שהיו עולים בתחלה קשה לפי הגמרא דמשמע דמיכאל היה גבי לוט אם כן בין המלאכים האלו שהיו היה גם כן מיכאל ונודע בברכות דמיכאל באחת וגבריאל בשתים ומסתמא שאר המלאכים פחותים במעלה ואם כן כיון שמיכאל היה מן העולים קשה איך פגעו בהדדי עם היורדים וצריך לומר שהם היו יורדים תחלה ובשעה שהיו שטים באויר התחיל מיכאל לשוט ושפיר פגעו. ועתה הסמיכות שבגמרא על תלו אחר שהוכיח שהיה ח' אלפים פרסאות על כרחך סובר דיורדים תחלה ולמה כתב עולים ודוק:

לקוטים מחוות יאיר.