Eretz Chemdah, Yitro
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(שמות יט כב) אנכי ה"א במדרש וז"ל בשעה שחרב ביהמ"ק בא אברהם לפני הקב"ה בוכה וממרט זקנו ותולש שערות ראשו ומכה אח פניו וכו' והיה מהלך בביהמ"ק וסופד וצועק אמר לפני הקב"ה מה נשתניתי מכל אומה ולשון שבאתי לידי בושה וכלמה א"ל הקב"ה לאברהם בניך חטאו ועברו על כל התורה ועל כ"ב אותיות שבה הה"ד וכל ישראל עברו הורתך. אמר אברהם לפני הקב"ה מי מעיד בהם בישראל שעברו על תורתך א"ל תבוא תורה ותעיד בהם בישראל מיד באה התורה להעיד בהם א"ל אברהם בתי את באת להעיד בהם בישראל שעברו על תורתך ואין לך בושת פנים מפני זכרי יום שהחזירך הקב"ה על כל אומה ולשון ולא רצו לקבלך עד שבאו בני בהר סיני וקבלוך וכבדוך ועכשיו את באת להעיד בהם בעת צרתם כיון ששמעה תורה כך עמדה לצד אחד ולא העידה בהם א"ל הקב"ה יבואו כל האותיות ויעידו בהם מיד באו כ"ב אותיות באה הא' להעיד בישראל שעברו על התורה א"ל אברהם אל"ף אח ראש לכל האותיות ובאת להעיד בישראל בעת צרתם זכרי יום שנגלה הקב"ה על הר סיני ופתח בך אנכי ה' ולא קבלוך שום אומה ולשון אלא בני ואת באת להעיד בבני מיד עמדה האל"ף לצד אחד ולא העידה באת בי"ת להעיד וא"ל אברהם בתי את באת להעיד בישראל שהם זריזים בחמשה חומשי הורה שאת נתונה בראש התורה הה"ד בראשית ברא אלהים מיד עמדה בית לצד אחר ולא העיד באה ג' להעיד א"ל אברהם את באת להעיד בבני שעברו על
התורה כלום יש אומה שמקיימה מצות ציצית שאת נתונה בראש הה"ד גדילים תעשה לך מיד עמדה ג' לצד אחר ולא העידה כלום וכיון שראו כל האותיות שהשתיקן אברהם נתביישו ועמדו בעצמן ולא העידו בישראל עכ"ל המדרש:
הדקדוקים רבים ואקצר שאברהם אמר מי מעיד בהם וכשבאה תורה היינו תורה שבע"פ להעיד השיב אברהם כנ"ל דהלא על התורה שבע"פ יש להם טענת מודעה שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית, אך בפר"ד מקשה איך שייך מודעה הא דינא דמלכותא דינא ותירץ דזה דוקא בגזירה כוללת אבל התורה רק לישראל ניתנה ועז"א זכרי יום שהחזירך הקב"ה על כל אומה ולשון ולא קבלוך ולא היתה גזירה כוללת עד שבאו ישראל אל הר סיני דייקא דשם כפה עליהם הר כגיגית וקבלוך, אך ברשב"א כתב דכ"ז שהיו ישראל בארץ לא שייך טענת מודעה כיון שלא ניתן להם א"י רק ע"י שישמרו התורה וכשעברו ממילא בדין ליטול מהם את הארץ ועז"א ועכשיו את באת להעיד בעת צרתם דייקא הלא עתה אין הארץ בידם ושפיר שייך טענת מודעה:
אך מבואר בתנחומא דלא כפה עליהם הר כגיגית רק על תורה שבע"פ דבתורה שבכתב הלא אמרו נעשה ונשמע, ועז"א הקב"ה יבואו כ"ב אותיות התורה של תורה שבכתב שנכתבה בכ"ב אותיות ויעידו ובאה האלף להעיד על שבה מתחלת עה"ד שע"ז אמרו נעשה ונשמע אמר אברהם את ראש לכל האותיות כי באמת יש תירוץ אחר במפ' שגם על תורה שבכתב יש טענת מודעה כי הם רצו שיהיו כמלאכים עושי דברו ואח"כ לשמוע וע"ז הקדימו נעשה לנשמע ואחרי שאח"כ נהפך הדבר ע"י חטא ואכן כאדם ימותון ממילא באופן זה לא קבלו ברצון ומבואר בי"ר בשם ספר הקנה דלזה לא נברא העולם בא' משום דא' היא מעלמא דחיי ולא אתחזי עלמא דמותא למברא באל"ף שהיא מעלמא דחיי, אך בקבלת התורה שאז היה הרצון שיהיו כמה"ש וכמ"ש אני אמרתי אלהים אתם לזה פתח התורה בא', וממילא מה שפתח נתינת התורה בא' מוכח שהיתה הכוונה שיחיו לעולם ואחר שנתבטל התנאי יש להם טענת מודעה על קבלת התורה בזה שהקדימו נעשה לנשמע ברצון ועז"א ופתח בך אנכי ה' אלהיך וממילא על עיקר הקבלה יש להם טענת מודעה:
מ"ש חז"ל שאמר הקב"ה לישראל לא לרעתכם נתתי לכם את התורה אלא לטובתכם שהרי מה"ש בקשו אותה והעלמתיה מהם, יבואר עפמ"ש שלא כמדת הקב"ה מדת ב"ו אחד מוכר חפץ לחבירו מוכר עצב ולוקח שמח אבל הקב"ה אינו כן נתן תורה לישראל ושמח שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם וכו' הרי שהקב"ה שמח בנתינת התורה וכבר אמרו בזמן שאדם מצטער שכינה מה אומרת קלני מראשי קלני מזרועי ובזה תירץ בזוהר מה שיצאו ממצרים קודם הזמן משום דע"י שהקב"ה הצטער כביכול בצרות ישראל צרף זה למנין, אך הלא יש לדחות לפמ"ש בציוני פ' בא שמלאכי השרת היו במצרים כל ימי השעבוד והם השלימו המנין אך בשבת אומר דמה"ש בקשו ליתן להם את התורה ואמר משה למלאכים התורה פותחת אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך ממצרים כלום למצרים ירדתם לפרעה השתעבדתם ואם איתא דגם הם היו בשעבוד מדוע לא נתן להם התורה,ועז"א שהרי מה"ש בקשו אותה וכו' ומוכח דהקב"ה השלים דעמו אנכי בצרה וממילא בודאי לא לרעתכם דאל"כ לא היה שמח. ובזולת הנ"ל יל"פ מ"ש כלום למצרים ירדתם י"ל נהי שלמצרים ירדתם כמ"ש הציוני אבל וכי לפרעה השתעבדתם: