(שמות כ יח) וכל העם רואים את הקולות וגו' וירא העם וינעו ויעמדו מרחוק. בפרקי דר"א ראב"ע אמר בע"ש בו"ש ביום ובשלש שעות קבלו את התורה ובס' שעות חזרו לבתיהם ולא שהו לפני הר סיני יותר מג' שעות, ונל"ב מהיכן יצא לראב"ע סברה זו משום דמקשין על רש"י דפי' וינעו ויעמדו מרחוק אין יניע אלא זיע שחזרו לאחוריהם ג' פרסאות וקשה מנ"ל זה נראה משום דאיתא בספר יופי מכלל בשם מהרי"ק דכ"מ שנאמר רחוק יותר מתחום שבת דפסקינן דתמום שבת שייך לעיר ונכלל לכל דבר כמו עיר גופא, א"כ לא שייך לקרות רחוק וכ"כ יש במד' כמטחוי קשת וכ' רחוק מיל ע"ש א"כ לשיטת הרי"ף והרמב"ם דתחומין מדאורייתא ג' פרסאות ממילא כ"מ שנאמר רחוק ג' פרסה משא"כ לר"ע דסובר תחומין דאורייתא אלפים אמה רחוק הא מיל ממילא רש"י פי' רחוק ג' פרסה, אבל ראב"ע סבר יניע מרחוק פ' מיל ממילא על יו"ד דברות הוה יו"ד מיל וכיון דביום אדם מהלך ארבעים מיל יו"ד מיל הוה חלק רביע מיום וע"ש בתוס' בפסחים דה' מיל הוא במכוון שעה ומחצה א"כ יו"ד מיל הוה ג' שעות ושפיר שהו ג' שעות:

בספרי וישכם משה בבקר ויבן מזבח (בפ' משפטים) בחמישי בנה מזבח, ותמוה עי' בהקדמת ר"י ונ"ל דזה נודע דרבנן סברי בחמישי נתנה תורה בהשכמה ממילא אא"ל שהיה אז בנין המזבח אלא י"ל דלמא בד' היה, אבל יש ראיה דבה' היה דכיון דמשה א"ל בד' מצות פרישה והגבלה, ואי' ברמב"ן למה אכלו השלמים תחת ההר לא במחנה מטעם דהמזבח היה רחוק מן המחנה ובשילה קדשים נאכלים בכל הרואה לכך אכלו תחת ההר ע"ש וזה נודע מבכורות דראיה י"ו מיל ארבע פרסה ומשה בהשכמה עלה וירד וכל הדברות היו ביום ממילא מצות פרישה נאמרה ביום ואז הלך למחנה והוה ד' פרסה ואח"ז הלך לבנות המזבח ג"כ ד' פרסה והוה עכ"פ לערך ח' שעות על היום ואפשר יותר ואיך כתיב וישכם בבקר דבקר הוא דוקא עד ד' שעות וש"מ דהיה יום שני: