עיין. בלקוטי תשובת מטה אשר סימן ט"ז:

עיין באר הטיב ס"ק יו"ד בתשובה שב יעקב סימן ה' נשאל ממי שהיה לו סארדאקיל של משי לשבת הואיל דלדעת ב"י א"ח בציצית כ"א מדרבנן ואפי' לדעת פוסקי' שהוא מדאוריי' הלא דעת קצת פוסקי' שאינה נפטרת כ"א במינו אי מותר לו להכניס ולהוציא באותו בגד בשבת למי שמקום דירתו אינה מוקפת מחיצה ויש לחוש להא היוצא בטלית שאינה מצוייצת חייב חטאת ועיין מ"א ריש סימן י"ב גבי כדי עניבה כו' העלה הגאון הנ"ל להתיר דר"ה שלנו אינו אלא כרמלית: ועיין בספר ע"ת סי' י"א ובספר אלי' זוטא. אך שכתב המ"א עליהם דאין לעשות ספק דרבנן לכתחלה ע"ש ומ"מ בנ"ד הלבוש נעשה לשום מצוה לכבוד שבת ושלא יהא בגדי שבת כחול כו' ואי צריך להפשיטו תמיד קודם ציאתו מביתו ה"ל טרחא וזה הוי כדיעבד ועיין פסחים דף י"א ובשבת י"ז. ולכן אין להחמיר מצד שחיובו אינו אלא מדרבנן דהם אמרו והם אמרו וע' מ"א ריש סי' תרנ"ה מ"ש בשם רש"ל אך אחרי פלפול ארוך העלה הגאון הנ"ל לפשיטת דבגד דחייב בציצית מדרבנן מחויב בדבר קרינן ביה והוי מצוייצת כהלכה אלא דלדעת תוס' אינו כן ע"ש ואין להקל כ"כ אבל מ"מ להשבות דרבנן אין לפקפק כלל:

פטורים כו'. ושיעור הטלי' אמה מרובעת בת ששה טפחים וחצי אצבע עיין תשובת נחפה בכסף סימן א' ותשובת פרי הארץ סי' א':