דנין. ע' באר היטב וע' ת' בית יהודה סימן כ"ט ועיין ת' מ"ע סי' י"ז ירושלמי בכל מושבותיכם מכאן לבעלי דינים שלא יהיה דנין בשבת. ס' החינוך פ' ויקהל. למ"א אישתמיט זה והטעם בס' החינוך שרצה הש"י לכבד יום זה שימצא בו מנוחה הכל גם החוטאים וחייבים משל למלך גדול שקרא לבני המדינה יום א' לסעוד' וכו':

מותר. ע' באר היטב מ"ש בשו"ת מהר"ם אלשק"ר ועבודת הגרשוני והנה לענין לעבור ע"י גשר הפורחת לדבר מצוה כגון לבה"כ וכדומה התיר בת' שב יעקב סי' ק"ז הואיל ואנן סמכינן על בה"ג לכנוס בספינה בשבת ע"י קניית שביתה דלא כמ"ש ר"י בפ' מי שהוציאו ולדעת בה"ג אפשר דמותר בלא שום קניית שביתה דשמא הטעם הוא לפי שיצא חוץ לתחום ולא שבת באויר מחיצות מבע"י וזה לא שייך הכא ע' סי' רכ"ח בהג"ה ועוד צידד להתיר דבגשר כי ההיא תמיד שכיחי רוב עכו"ם ההולכים שם ובלא ישראל נמי הולכת מעתה ודאי דמותר להפליג ואף דהב"י כתב דבעל נפש יחוש לעצמו היינו כשהולכת חוץ לתחום ע"ש ובפרט במקום שאין ישראל עושה כלום דשרי ועוד הביא ראיה דאפילו לר"י דאוסר מתיר במקום מצוה ע"ש אלא שסיים בדבריו הואיל ולא נמצא היתר מפורש רק מכח מה שאנו סומכין על בה"ג הנ"ל הבו דלא להוסיף עליו ועכ"פ בקניות שביתה פשוט דיש להתיר והגאון מוהר"ר גבריאל ז"ל פלפל בחכמה בדבר הזה עד שכתב אני איני מכת המתירין כו' עד אבל בדבר הנוהגין בו איסור ויש להם על מה לסמוך א"א להתיר לפניהם. אך בעל שב יעקב תירץ כל מה שהקשה מה"רג הנ"ל עליו ובס"ד כתב כ"ז כתבתי דרך משא ומתן להנצל מהשגתו. אבל ח"ו להרים ראשי ורגלי בדבר שאין מסכימים עמי אפי' רבנים הקטנים מערכי כ"ש נגד רום מעלתו ומה לי להכניס כו':