Eshel Avraham on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 442
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שנסרחה. ומזה אוסר הפר"ח לשואלו הנחל' בכאב ראש תדירי להניח קילור של חמץ וסממנים על צדעיו אפי' כשהוא פחות מכזית בכדי א"פ:
לאכלו. אפילו לדעת המתירין בסי' תמ"ז מודים הכא דשמא החמץ שבתוכה יעמידו ט"ז וח"י כ' דאין ספק שלו מוציא מידי ודאי של הראב"ד:
לבערם. עמ"ש באר הטיב ס"ק י"א בשם מהר"ם מלובלין. והקשה ט"ז מסי' פ"ז בי"ד דאמרי' כשהעמיד בקיבות כשרה בטלה בס' וה"נ לבטל ק"פ דשא"ה דיש כח בהמעמיד ליתן טעם בפסח הנה רש"ל ס"ל דדבר המעמיד עכ"פ מותר לשהותו אך רשב"א ושארי גדולי פוסקים אוסרים ומטעם זה אוסר הרמב"ן בישול מי דבש מבושל מבישול כל השנה והראשון היה מחומץ עם שמרי שכר וזהו הי' רביעי או חמישי לו:
בטל כשאינ' במקום לישה. פר"ח וכתב הרא"ש ולא הארכתי בדינים אלו דישראל קדושים וגוררין כל חמץ אפילו משהו והקשה ט"ז ת"ל מדינא מחוייבים לדעת תוס' דלמא אתי למיכל ע"ש שתי' בדוחק:
מותר. לדעת מ"מ ה"ה שאור ולראב"ד שאני דראוי להחמיץ בו ועוד שיחדו לישיבה או טחו בטיט לא בטיל איסורו:
לקיימו. מדאורייתא מותרין באכילה דאפילו ביה"כ פטור באוכל מאכל שאינו ראוי אלא מדרבנן גזרו דהוא משוה ליה אוכל רא"ש: