Eshel Avraham on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 53
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מנין. כי דבר שאומרים עליו קדיש צריכא בי עשרה ועיין סי' רל"ד וכן פורס על שמע יאמר תחיל' איזה פסוקים ועיין ת' בי"ד סי' למ"ד דמחלק בין קדיש שתקנו חכמים א"צ למנין באמירות פסוקים משא"כ כשיאמר קדיש על למודו וכדומה כשיבאו עשרה צריך ג"כ ללמוד שום ברייתא או משנה:
סומא. וה"ה חרש תשובת רשב"ש סימן ס"ד:
לעכב. עי' ת' דבר משה סי' ד' באיזה אופן יכול היחיד למחות ועיין כנה"ג ורשד"ם ח"א סי' ל"ה ורש"ל פ"ק דחולין סי' נ"ח מהראנ"ח ז"ל ועיין ספר חסידים סי' תשנ"ט וע' בת' ד"מ הנ"ל סי' ה' בש"ץ שנשבע בטוי להבא ועברה גם גנב. וש"ץ טוען שהעדים נוגעים בעדותן גם השבועה היתה באופן אחר וכבר התירו לו בג' מה דינו. וע' ת' נ"ש סימן כ"ג:
שרוב. ומהרא"ם בת' והביאו בת' לא"ר דאזלינן בתר רוב דעות בין עניים בין עשירים וכן בכל תקנות והסכמת הקהל:
אא"כ. עיין ת' בי"ד סי' כ"ט בש"ץ שנשבע שלא לשחוק בקוביא ועבר על שבועתו דמסלקינן ליה ומכ"ש שלא למנותי לכתחלה ומכל מקום מסיק דלא מסלקינן ליה אלא בב' עדים מעידים עליו והודאתו לבד לא מהני ועיין ת' דבר משה סי' ג' וסי' ה' ובי"ד סימן כ"ח ובמהרי"ט ובמרש"ל ובת' עדות ביהוסף סי' כ"ז בענין זה ע"ש ובת' פני משה סי' ט"ז הרבה דיני' המסתעפי' בנידן הזה. ובת' נ"ש סי' כ"ג וסיים שם דאם נשבע ועבר עליה בדבר שהי' בה חימוד ממון אע"פ שילקה ויתענה ויעשה כמה סייגים אינו חוזר לכשרותו עד כי יפייס בעל דינו עיין ח"מ סי' ל"ד ועיין בת' נ"ש סי' י"ז לענין חשוד בא' מעבירות שבתורה:
בנו שוחט שהחזיק במלאכתו ומת והניח בנים קטנים והחזיק אחר בה וכשהגדילו תובעים חזקת אביהם אין טענות' טענה וראיה מת"כ פ' צו והכהן המשיח תחתיו מבניו שבנו קודם לכל אדם יכול אע"פ שאינו ממלא מקום אבותיו ת"ל ואשר ימלא את ידו בזמן שממלא מקומו אין וא"ל יבא אחר וישמש ולא אמר ישמש תחתיו עד שיהא בנו ראוי משמע בהדי' כיון דאידחי אידחי וע' ת' הרדב"ז סי' נ"ט ובת' רשב"א ח"א סי' ש' ועיין ת' אוהל יוסף ס"ב. ובת' לי"ד סי' ל"א העלה דכ"ז אינו אלא כשצבור רוצה למנות מסייע תחלה אז הבן קודם אבל אין לדחות המסייע בשביל בנו של ש"ץ. וכ' עוד דאם אחרי מות הש"ץ רצו למנות ש"ץ הבן קודם אבל מ"מ המסייע במקומו עומד: רב שגברה עליו חולשה מחמת זקנה ומינה בנו לדרוש בכל שבת בלתי פוצה שום אדם את פיו. וכד נח נפשיה של זקן בקשו לדחות את הבן והעלה בת' ד"מ סימן א' דאין בכחם להעבירו אף כי ישנו באותו קהלה מופלגים יותר ממנו ועי' י"ד סי' רמ"ה בדברי רמ"א ות' רשב"א סימן שי"ן ועיין כנה"ג ורשד"ם ח"א סימן ל"ה ורש"ל פ"ק דחולין סי' נ"א:
סתמן וכת' לא"ר סי"ב על ענין חזן שקבלוהו כל הקהל ועתה רוב הציבור אינם חפצים בו ומינו חזן אחר אי יכולים המיעוט לעכב על ידיהן והשיב אף דמתשובת רשב"א משמע דיכולין לסלקו מ"מ בנ"ד א"מ אותו (וכ"כ הרלב"ח ז"ל ע"ש) דסיים מ"מ שכיון שרוב הקהל חפצים באחרון ישמשו שניהם דרך פשר דבר ע"ש: