משלים. בת' פ"ה ח"ב סי' ט' העלה מי שטעה ולא ידע שיום זה הוא ט"ב ואכל דיש לו להתענות יום עשירי וינהג בו חמשה ענויים אפס לא יבטל מצות ציצית ותפילין אף שכ' מ"א דמי שלא התענה י' בטבת אין לו תקנה. דשא"ה הואיל ומן הראוי להתענות תשיעי ועשירי ע"ש. וע' ת' נ"ב סי' י' דמסיק במי שקיבל התענית עד ששנה פרק ושכח ובירך על פת וקודם שבלעה זכר מהתענית יבלע ולא דמי למש"כ בפ"ה דתרומות דיפלוט ע"ש הואיל ויש כאן חשש ברכה לבטלה:

יום זה. בסי' תקנ"ב מקיל ע"ש וע' בת' בי"ד סי' שמ"ד שמביא ל' הראב"ד וז"ל ומיהו מי שקיבל ב' וה' כל השנה אינו לוה. לפי שלצער עצמו צער גדול נתכוין עכ"ל מעתה ב' וה' פעם אחת כו'. וכן מסיק שם ומיהו היכא דחל ט"ב יום ג' דהוי צער מופלג טובא בזה כ"ע מודים דמותר ע"ש: