ויברך. והא דאין מברכין על כל המצות תי' בת' הרמב"ן סי' קפ"ט דכל מצוה שאין בה מעשה כגון שמיטת כספים וכ"ד שנמסרו לב"ד וכן דברים התלוים בדעת אחרים כגון צדקה וכדומה וכן מצוה הבאה ע"י עבירה כגון השבת גזל ורבית ובמתנות כהונה נמי לא דמשולחן גבוה זכו משא"כ פדיון הבן והפרשת תרומה שאין מברך אנתינה אלא אהפרשה וכן א"מ על כל מצוה שאין עיקר המצוה כחליצה ויבום דהמצוה היא פריה ורביה אלא דמצות אלו מסתעפים ממנה וכן מיתות ב"ד נמי לא לפי שאין הקב"ה חפץ במיתות רשעים ומה"ט נמי א"מ על מים אחרונים הבאה משום מלח סדומית ואין לברך אפורעניות וע"ש באורך: במ"א ס"ק ד' הציון על תיבת ויעמוד הוא ט"ס וצריך לרשום הציון על תיבת על ראשו ומ"ש א"כ כשמתעטף בארנו כו' י"ל שמניח רוב הטלית לקומתו דא"כ העיטוף הוא באורך ועיין סימן י"א ס"ק ט"ו: ס"ק ו' וכמ"ש סימן ש"א סעיף ל' כצ"ל:

חובת ציצית כו'. מטעם זה מתיר בת' ב"י לעשות מטלית גדול שיש בו ציצית פסולים טלית קטן ועיין ת' פרי הארץ סימן י"ב טלית שנקרע אי מותר ליטול ממנו ציצית שלו:

בציצית כו' ובת' בית דוד סימן ז' כתב כהב"ח עיין באר היטב ס"ק ה':